הקול החדש של יהודי בריטניה ארגון חדש שיוצא נגד מדיניות ישראל מעורר סערה בקרב יהודי הממלכה. ד"ר טוני קלוג מסביר כי זה מוכיח שלישראל אין תמיכה אוטומטית. יומן לונדון הקהילה היהודית בבריטניה סוערת בימים האחרונים בעקבות הקמתו של ארגון שמאל חדש, שבו חברים יהודים בולטים בעולם האקדמיה והאמנות, שמבקש להתנער מארגון הגג של הקהילה הפעיל מאז המאה ה-18. הקהילה היהודית ...

הקול החדש של יהודי בריטניה

ארגון חדש שיוצא נגד מדיניות ישראל מעורר סערה בקרב יהודי הממלכה. ד"ר טוני קלוג מסביר כי זה מוכיח שלישראל אין תמיכה אוטומטית. יומן לונדון

הקהילה היהודית בבריטניה סוערת בימים האחרונים בעקבות הקמתו של ארגון שמאל חדש, שבו חברים יהודים בולטים בעולם האקדמיה והאמנות, שמבקש להתנער מארגון הגג של הקהילה הפעיל מאז המאה ה-18.

הקהילה היהודית בבריטניה מונה כ-350 אלף יהודים רשומים, אך מתקיימים בה לא פחות מ-328 ארגונים. ארגון הגג היהודי, שנקרא "ועד הנציגים היהודי", נוסד ב-1760 ומאגד בתוכו 300 נציגים מבתי כנסת שונים. עד השבוע נחשב "ועד הנציגים" לגוף המוביל בקהילה, אך כעת קמה קבוצה של יהודים שמבקשים לצאת אל מול הארגון הוותיק ובמיוחד נגד הגישה הפרו-ישראלית הבלתי מעורערת שמייצג ארגון הגג.

הארגון החדש, שקיבל את השם "קול עצמאי ליהודים" (IJV) ואשר כבר זוכה לסיקור תקשורתי נרחב, נוסף לשורה של ארגוני שמאל יהודיים הפעילים בבריטניה, בהם "יהודים למען צדק לפלשתינים", "יחד- הוועד היהודי-ישראלי נגד הריסת בתים" ו"יהודים למען צדק וזכויות אדם".

דוקטור טוני קלוג הוא אחד החברים הבכירים בארגון "יהודים למען צדק וזכויות אדם". קלוג, בן 62, הוא מומחה ליחסים בינלאומיים ועומד בראש קבוצת חשיבה לענייני המזרח התיכון. כמו כן הוא  עמד בראש מחלקת פיתוח בינלאומי של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, שם לא עסק בעניינים הקשורים למזרח התיכון. "אבל אני רואה חשיבות רבה בשילוב של עקרונות זכויות האדם בפתרון הקונפליקט. שני הצדדים – גם הישראלי וגם הפלשתיני – מפרים את האלמנטים של זכויות האדם", הוא אומר בשיחה עם nrg מעריב.

קלוג תומך בהתארגנות החדשה, שמיועד להראות כי לא כל היהודים מפגינים סולידריות אוטומטית עם ישראל. לדבריו, לא מדובר בארגון שמתכוון לעבוד במתכונת אופרטיבית, אלא בעיקר "נועד לבטא קול, מתוך דאגה עמוקה של קבוצה די גדולה מעולם האקדמיה והאמנות וגם אחרים מהקו העקבי של מדיניות הפרת זכויות האדם של ישראל, שזוכה לתמיכת הארגון המדבר בשם היהודים הבריטיים היום".

עד כה הצטרפו לארגון מעל ל-200 תומכים בעלי דעות פוליטיות שונות ומגוונות. "אבל כולם מסכימים על הצורך בהפסקת הפרת זכויות האדם. זכויות אדם הן חוצות גבולות והן ערך יהודי במסורת היהודית לצדק הקהילתי", אומר קלוג. "למרות שבין 200 האנשים שהתאחדו ביחד ניתן

למצוא דעות שונות על דרכים לפתרון הסכסוך, כולנו אנחנו רואים באתיקה ערך עליון לאתניות".

כאשר נשאל קלוג אם הוא ציוני, הוא מסביר כי אינו נכנס להגדרות כאלה כיוון שלכל תשובה שייתן יכולות להיות אינסוף פרשנויות בעייתיות. "אבל אני תומך במדינת היהודים", הוא אומר. "כמו הרבה יהודים מהדור שלי, אנחנו ערים למה שעבר על היהודים באירופה ויש לנו חיבור עמוק למדינה היהודית, המבטיחה את המשך קיומו של העם היהודי, והתקיים בה גם אלמנט של צדק. אלא שבשנים האחרונות אנחנו מרגישים, אני ורבים אחרים, שאנו קרועים בין תמיכתנו בישראל לבין אמונתנו בזכויות אדם". הוא מבקש להזכיר כי "התמיכה בישראל נולדה אף היא מאמונה בזכויות אדם".

"שני הצדדים מפרים זכויות אדם". ישראלי ופלשתיני בחברון. צילום ארכיון אי-פי-איי

את עבודת הדוקטורט שלו עשה קלוג על השפעת המדיניות הישראלית בשטחים הכבושים מאז 1967 ועד 1973. לצורך זאת, הוא בילה שישה חודשים לסירוגין באזור, גם בעזה מצרים ולבנון, וראיין מאות אנשים ובכירים, בהם גולדה מאיר ושלמה גזית. מסקנות עבודתו הובילו אותו להאמין בפתרון שתי המדינות.

קלוג הוא אחד ממייסדי ומהמנכ"לים של המועצה לדיאלוג יהודי-פלשתיני בבריטניה. "כולנו הבנו שם שיש לנו הרבה דעות קדומות אחד על השני מבלי שיהיה להם ביסוס במציאות", הוא אומר. גם בקבוצה כמו עם הרבה צעירים שפגש הוא רואה שפתרון שתי המדינות, הוא פתרון המקובל על הרוב.

בנוסף אחראי קלוג לקיומם של כנסים ודיונים אקדמיים בנושאים הקשורים לקונפליקט במסגרת "הפורום היהודי למען צדק וזכויות אדם", אם כי הוא מבהיר כי  "אנחנו מקיימים  דיונים גם בנושא דארפור וסודן, עיראק, הפרת זכויות אדם בתוך בריטניה ובעולם" .

קלוג סבור שעל ישראל לשנות את המומנטום באזור כך שייווצר לחץ בינלאומי גם על הצד השני לשנות את עמדתו. "על הממשלה לצאת בהצהרה, שאין בה משום סיכון עבורה, ולומר באופן חד משמעי שהיא מוכנה לצאת מהשטחים הכבושים, בתמורה לשלום מלא". הוא אומר ומוסיף כי "אין טעם שישראל תצהיר זאת, אך בו בזמן תקים עוד ועוד התנחלויות בשטח שמונעות ומסבכות את האפשרות להגיע לפתרון, אך אם היא באמת מתכוונת לצאת מהשטחים, על ממשלת ישראל לצאת בהצהרה כזו, שתגרום למומנטום".

לדעתו של קלוג, גם הצד הערבי צריך לעשות יותר. הוא אומר כי "קיימת תוכנית שלום ערבית, שבשנות השישים הישראלים אפילו לא יכלו לחלום עליה. גם על הפלשתינים להיות יותר פרו-אקטיביים, ויותר יצירתיים למרות שהם בעמדת חלשה, הם אנשים תחת כיבוש, אבל תמיד יש להסתכל ולראות מה אני יכול לעשות במצב, כדי לשנות אותו".

ד"ר קלוג קורא לפלשתינים להצהיר שהמתנחלים יכולים להישאר בבתיהם עם אזרחות ישראלית או אזרחות פלשתינית או אפילו עם אזרחות כפולה. "היהודים האלה שאוהבים  את האדמה לא צריכים להיות מפונים. יש להבהיר שזה חשוב לשני הצדדים, שצד אחד לא בא על חשבון הצד השני, אלה הם הגשרים לשלום".

עם זאת, הוא מסייג ואומר כי "אולי היום הפלשתינים לא בעמדה פוליטית חזקה מספיק בשביל לומר זאת, אבל אם ישראל תצהיר שהיא מעוניינת לצאת מהשטחים, המומנטום ייווצר והרבה דברים יוכלו להשתנות".

כשנשאל על מדיניות ראש הממשלה הבריטי בלייר ביחס לקונפליקט הישראלי-פלשתיני עונה קלוג, ספק בהומור, שהוא לא בטוח שלבלייר יש מדיניות, אך הוא תומך בפתרון שתי המדינות וקלוג תומך בו בזאת. אולם מטריד אותו כי  "נראה שבלייר נוקט עמדה ותומך בצד אחד בסכסוך פנימי בין  החמאס לפת"ח, ואין לו זכות לעשות זאת, זה רק יכול להגביר את המתיחות. על בלייר, כמו גם על הקהילה הבינלאומית, מוטלת האחריות לאחידות בטיפול במצב ולהביא לסיום הקונפליקט".

כתבות במעריב נרג… בעת היותה הכתבת בלונדון של מעריב נרג

תגובות

תגובות