חנוכה בלונדון סטייל כפר קאסם המלצרים הערבים בבתי הקפה של הישראלים בבירה הבריטית חוגגים עם הלקוחות את חג חנוכה בהדלקת נרות ובסופגניות מלאות שמן ועוד מטעמים. יומן לונדון בריטניה מהווה לא פעם דוגמה לחברה רב-תרבותית שבה חיים אלה לצד אלה בני קהילות שונות. אמנם הפיגועים שאירעו בלונדון לפני כשנה וחצי ערערו את תחושת השותפות הבין-קהילתית, אך מדי פעם ניתן לראות ...
חנוכה בלונדון סטייל כפר קאסם
המלצרים הערבים בבתי הקפה של הישראלים בבירה הבריטית חוגגים עם הלקוחות את חג חנוכה בהדלקת נרות ובסופגניות מלאות שמן ועוד מטעמים. יומן לונדון
בריטניה מהווה לא פעם דוגמה לחברה רב-תרבותית שבה חיים אלה לצד אלה בני קהילות שונות. אמנם הפיגועים שאירעו בלונדון לפני כשנה וחצי ערערו את תחושת השותפות הבין-קהילתית, אך מדי פעם ניתן לראות סימנים לידידות שעשויים אפילו להפתיע.
חג החנוכה הוא הזדמנות להתרשם מידידות שכזו. מי שנכנס לבית הקפה הישראלי "קינמון" בצפון לונדון יכול ליהנות מהסופגניות החמימות והטעימות שמוגשות לסועדים. מבט לעבר המטבח מלמד כי מי שמכין את הסופגניות הוא רבא בוגליה, מוסלמי ממוצא אלג'יראי בן 37, שעובד במקום כבר שלוש שנים.
"אני בלונדון מאז 1995 ותמיד אני עובד עם ישראלים ויהודים", הוא מספר. הישראלים גילו לו את המתכון הסודי והוא אחראי על המטבח ועל הרבה סופגניות להרבה מסיבות חנוכה השבוע, עד כדי כך שהוא אומר כי חנוכה זה החג המועדף עליו. "הרבה אוכל שמן ומתוק , זה מה שאני אוהב".
על היהודים יש לו המון מלים טובות. "כשמכירים את האנשים, כשאתה רואה אותם בעיניים שלך, אתה מבין שאין הבדלים גדולים במסורת של מוסלמים ויהודים , אפילו המאכלים. אני אוכל גם בבית שקשוקה ופה מכין אותה לישראלים. אולי נמצא הבדלים בדת, אבל אנחנו בעצם מאוד דומים", הוא אומר וחוזר לטגן את הסופגניות נוסח ישראל בסיר השמן.
אפילו החברים המוסלמים של בוגליה לא כועסים עליו. "עבודה זו עבודה והם מבינים את זה|", הוא אומר ומדגיש כי "אני מרגיש עם הישראלים קרוב כמו משפחה"
במסגרת שבוע הנסים מקווה בוגליה שיבוא כבר שלום בין היהודים לערבים ובכלל שיהיה שלום בעולם. "אנחנו חיים בעולם קשה", הוא אומר. "אני מגיל 17 מסתובב בעולם, ראיתי אנשים מכל הדתות והסוגים. הבעיה אינה בקוראן – שם מבקשים שלום. אלא בפנאטים הדתיים, פנאטים נוצרים, יהודים ומוסלמים".
סיבוב קצר באזור המסעדות הכשרות של שכונת גולדרס גרין, שם מדליקים חנוכיות ומגישים לאטקס וסופגניות לרוב, מלמד כי בוגליה אינו המוסלמי היחיד שעובד במסעדה ישראלית. במסעדת "דיזנגוף" המפורסמת עובד אמיר מוניר, מלצר בן 43 שהגיע מכפר קאסם ונחשב לחבר של כל הקליינטים היהודים והישראלים.
מוניר עזב את הארץ לפני שש שנים "בגלל בעיות הלאום שלנו במגזר הערבי". כעת הוא מספר כי "לעבוד ב'דיזנגוף' זה להרגיש בבית". "כאן אני מרגיש שווה בין שווים", הוא אומר. "פה אין אפליות. אני מכיר את כל הישראלים החדשים שמגיעים ללונדון ואני חבר שלהם".
עמי, בעל
המקום, מרגיש נחת מהדו-קיום במסעדה שלו. יושבי בית הקפה חוגגים את החג, לרוב הגברים כיפות על הראש ומוניר מצטרף לעמי להדלקת נרות וחלוקת סופגניות כשהוא חובש כיפה. אחרי שטעם את הסופגניה נוסח לונדון הוא אומר כי "הסופגניות בכפר קאסם יותר טעימות".
לארץ מוניר לא מגיע לביקורים. "מה שהם עושים לנו, הערבים, בשדה התעופה, זה מה שהנאצים עשו בגרמניה, ולא איכפת לי שיכניסו אותי לכלא על שאני אומר את זה", הוא מתרעם ומספר על משבר הזהות הלאומי שמלווה אותו כערבי ישראלי. "בישראל מסתכלים עלי כמו על חמאסניק, הערבים מסתכלים עלי כמו על אשכנזי".
מוניר אומר שכאן מתייחסים אליו כמו אל ישראלי בגלל הדרכון הישראלי וכי הבריטים לא מבחינים בין יהודי לערבי. "כאן אני חי בלי בעיות של זהות לאומית", הוא מסביר ומוסיף כי "נולדתי מוסלמי בין ישראלים ויהודים ואני שמח אתם".
"בבתי הקפה היהודים והישראלים תמיד תמצא עובדי מטבח ערבים, בעיקר ערבים-ישראלים ואפילו פלשתינים", מסביר מלצר ישראלי ותיק. "הם רגילים לעבוד במטבחים ישראליים מהארץ, הם מדברים את השפה והבוסים הישראלים אוהבים אותם. עם העובדים הבריטים הם לא מסתדרים כל כך בקלות".
את ההרגשה החגיגית בלונדון מסכם קובי ענתות, בן 24, שהגיע לביקור בעיר. "הגעתי לתומי לגולדרס גרין וכולם פה מדברים עברית ברחוב. בבוקר, בתחנת הרכבת התחתית, קפצו עלי שלושה שחורים. שאלתי את עצמי 'איפה הארנק , איפה הארנק', אבל הם רק הגישו לי תה עם עוגיות לכריסטמס ובערב פה סופגניות, כפר קאסם סטייל. אחר הצהריים הסתובב פה אוטו של חב"ד וחלקו חנוכיות לעוברים ולשבים".
כתבות במעריב נרג… בעת היותה הכתבת בלונדון של מעריב נרג'.