הפיתרון של פפה: יותר לחץ נגד ישראל בהרצאה בלונדון, אמר ההיסטוריון אילן פפה שרק לחץ בינלאומי יחסל את הכיבוש. 'אני לא אנטי ציוני' בהרצאה בלונדון לקידום ספרו, "הטיהור האתני של פלשתין", הציג אמש ההיסטוריון הישראלי, ד"ר אילן פפה, את משנתו הקיצונית בביקורתיותה נגד ישראל. "רק לחץ חיצוני שיופעל בעתיד על ישראל יגרום לה להפסיק את הכיבוש", הוא סיפר לקהל, אך ...

הפיתרון של פפה: יותר לחץ נגד ישראל

בהרצאה בלונדון, אמר ההיסטוריון אילן פפה שרק לחץ בינלאומי יחסל את הכיבוש. 'אני לא אנטי ציוני'

בהרצאה בלונדון לקידום ספרו, "הטיהור האתני של פלשתין", הציג אמש ההיסטוריון הישראלי, ד"ר אילן פפה, את משנתו הקיצונית בביקורתיותה נגד ישראל. "רק לחץ חיצוני שיופעל בעתיד על ישראל יגרום לה להפסיק את הכיבוש", הוא סיפר לקהל, אך עודד את מאזיניו באומרו: "למרות שהמצב קודר, אל תשכחו כמה קשה היה לשחורים ממש לפני נפילת האפרטהייד בדרום אפריקה".

המפגש התקיים באוניברסיטת UCL בלונדון, מול כ-200 בני אדם שהתאספו לשמוע את דבריו. ביניהם, פלשתינים, אך גם אנשי שמאל בריטים רבים, כמו מנהיגי התנועה לסולידריות עם פלשתין. בהתייחסו לעתיד, אמר פפה שעד שהכיבוש והגזענות הישראלים, כהגדרתו, לא ייפסקו, הרי שלא יתכן שיפור במצב האזורי. בהתייחסו להסכמי אוסלו, הודה פפה בכישלונם, אך ייחס את הכשל לכך שהמטרה שלהגשמתה הם נועדו, הייתה נסיגת צה"ל משטחי רצועת עזה ומהגדה המערבית.

לשיטתו, ההסכמים התרסקו בגלל שהפלשתינים כלל לא היו צריכים לגשת לשולחן הדיונים מלכתחילה, כל עוד הם נתונים למרות צבאית ישראלית. "שני הצדדים טעו כשראו בהפסקת הכיבוש מטרה, בעוד הפסקת הכיבוש היא בכלל תנאי מוקדם לשלום" אמר פפה, שמזהיר מהתגברות תופעת הטיהור האתני ברחבי העולם, ולא רק בישראל.

ביחס לעתיד, פפה הבהיר שלדעתו, רק משנה לחץ מצד אומות העולם על ישראל יביא לשיפור. "אף כובש לא הפסיק את הכיבוש באופן רצוני ועצמאי", סקר פפה, "אלא לאחר שהופעל עליו לחץ ממדינות אחרות. זו גם הדרך היחידה לחסל את הכיבוש הישראלי, רק בעזרת לחץ חיצוני שיופעל על ישראל".

לקינוח, הודה פפה שיש מי שביקורתו על מדיניות ישראל גורמת להם לכנותו אנטישמי או אנטי-ציוני. "אני, לעומת זאת, יודע שאני לא אנטישמי או אנטי-ציוני", הוא הרגיע את שומעיו.

ספרו החדש של פפה. עטיפת הספר

בראיון מיוחד ל-nrg מעריבשהתפרסם בראשית שבוע שעבר לקראת צאת ספרו, מסביר ד"ר פפה כי תפקידו כאינטלקטואל הוא להציב מראה לחברה הישראלית ולהעביר לציבור היהודי מסר. לטענתו, הבנת האירועים ב-1948, שזוכים בהיסטוריוגרפיה הפלשתינית ועל ידי פפה לשם "נכבה" (טרגדיה או אסון) היא המפתח להווה ולעתיד היחסים בין הישראלים לפלשתינים.

את ספרו החדש מגדיר פפה כ"מסה", דהיינו שילוב בין היסטוריה והתייחסות למציאות העכשווית. לצורך חיבור הספר, נעזר ד"ר פפה במקורות ארכיוניים כדי לחקור את יחסה של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל ביחס לפלשתינים בתקופת המנדט הבריטי, ועד לקבלת העצמאות ב-1948.

הספר מתמקד במיוחד במעשיהם של הארגונים הצבאיים שקדמו להקמת המדינה, הפלמ"ח וה"הגנה", ביחס לפלשתינים ובתיעוד

האירועים ב-1947-1948, שהסתיימו בסופו של דבר בגירושם של יותר ממיליון פלשתינים מכפריהם ומעריהם, במחיקתם של 400 כפרים פלשתיניים מהמפה, ובמותם של מאות אזרחים.

ד"ר פפה מגיע בספר למסקנה בלתי נמנעת מבחינתו, באשר למונח שבו יש להשתמש כדי לתאר את מעשיה של התנועה הציונית כלפי הפלשתינים, בתקופה שקדמה לעצמאות המדינה ומיד לאחריה. "כאשר תנועה כמו הציונות קובעת בצורה מאוד מפורשת שהיא רוצה מדינה רק לקבוצה אתנית אחת במקום שבו יש שתי קבוצות אתניות, ובשלבים מסוימים של ההיסטוריה, ובמיוחד ב-1948, מחליטה להשתמש בכוח כדי לנקות את השטח מהקבוצה האתנית האחרת, המונח המקובל במשפט הבינלאומי לתיאור מדיניות כזו או אידיאולוגיה כזו הוא טיהור אתני", הוא אומר.

‫כתבות במעריב נרג… בעת היותה הכתבת בלונדון של מעריב נרג'.‬‬

תגובות

תגובות