יום שני , 20 נובמבר 2017
Home >> כותבים >> המקליד המהיר מקהיר >> זכרונות מהיום הגורלי ההוא…המקליד המהיר מקהיר

זכרונות מהיום הגורלי ההוא…המקליד המהיר מקהיר

היום הגורלי: שישי הזעם הגדול 2011/1/28 הכל התחיל רגיל באותו יום, הלכתי אל המסגד לתפילת יום שישי, ואז פגש אותי מישהו ברחוב ושאל: יש קליטה בטלפון שלך ? אמרתי לא כנראה מהבוקר וכל חברות הסלולר ניתקו את השירות.חזרתי מהמסגד והכל היה רגיל בשכונה שלי שבפרבר ליד קהיר.צפיתי כל היום בחדשות, העם המצרי שבר את חמסום הפחד והשתלט על הכיכרות וכשהגיע הערב כל ...

היום הגורלי: שישי הזעם הגדול 2011/1/28 
הכל התחיל רגיל באותו יום, הלכתי אל המסגד לתפילת יום שישי, ואז פגש אותי מישהו ברחוב ושאל: יש קליטה בטלפון שלך ? אמרתי לא כנראה מהבוקר וכל חברות הסלולר ניתקו את השירות.
חזרתי מהמסגד והכל היה רגיל בשכונה שלי שבפרבר ליד קהיר.
צפיתי כל היום בחדשות, העם המצרי שבר את חמסום הפחד והשתלט על הכיכרות וכשהגיע הערב כל תחנות המשטרה נשרפו בו זמנית בכל מקום, כל בתי הכלא הותקפו ונפרצו בו זמנית. האנשים בשכונה שלי היו מתרוצצים פה ושם ומקימים מחסומים מאולתרים בכח רחוב. צפינו בחדשות אלפי אסירים הולכים בכבישים לא יודעים לאן. ואז נפלה העיר שלי במלכודת בין שני בתי הכלא הגדולים במצרים, אחד מהם היא הכלא איפה שמורסי היה שם. האחים תקפו בתי הכלא, המשטרה היתה ברחובות מתעמתת עם המפגינים, הביאו בולדוזרים שהתנגשו בשער הכלא, רצחו השוטרים ושיחררו את כולם, האסירים השייכים להם לקחו אותם במכוניות ושאר האסירים הלכו בכבישים על הרגל, ואחרי 5 שעות מתקיפת כל בתי הכלא הופיעו האסירים של חמאס בעזה ??? 
תמרות העשן נראו מהמרפסת שלי, ובסביבות השעה 9 בערב הרגשתי רעידה קלה בבניין כולו, יצאתי למרפסת כדי לראות מה קורה ואז ראיתי משורייני הצבא דוהרים ברחוב ושמעתי ברמקול קולו של קצין שמבקש מהתושבים להישאר בבתים.
ביום שבת הלכתי אל כיכר תחריר, הנסיעה מהעיר שלי עד קהיר היתה מוזרה מאוד. מראות של כבישים חסומים בצמיגים בוערים, טנקים ברחובות, האנשים מתרגשים ומדברים על מה שקרה אתמול, הגעתי אל מבנה הטלוויזיה ואז ירדתי מהרכב והלכתי ברגל עד כיכר תחריר, המטה הראשי של מפלגת השלטון של מובארק היה שרוף לגמרי, המכוניות בחצר היו שרופות גם, נזכרתי בסרטי הזומבים כשחולה שהיה בבית חולים בתרדמת וכשהתעורר גילה שכל דבר השתנה והעיר הרוסה כאילו כולם השתגעו לגמרי. הכיכר היה מלא באוהלים, נסעתי ברגל עד כיכר ראמסיס, מכוניות המשטרה השרופות היו באמצע הרחובות, האנשים מתחבקים ולוחצים ידים לאנשי הצבא וצוותי הטנקים וצוותי המשוריינים. האנשים ברחוב צעקו

"לחם, חירות, צדק חברתי"

 

תגובות

תגובות

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*


6 × = עשרים ארבע

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Facebook Auto Publish Powered By : XYZScripts.com