יום שבת , 23 ספטמבר 2017
Home >> ארכיון כתבות מעריב >> "בכל טיסה הרגעים ההם חוזרים אלי"

"בכל טיסה הרגעים ההם חוזרים אלי"

"בכל טיסה הרגעים ההם חוזרים אלי" עקיבא לקסר היה אחד מחטופי המטוס לאנטבה לפני 30 שנה. בראיון ל-nrg הוא מתאר את ימי החטיפה וקושר בין מבצע החילוץ לאירועים האחרונים בעזה גם 30 שנה אחרי שהיה על המטוס שנחטף לאנטבה ושוחרר במבצע חילוץ מרהיב של צה"ל, הזיכרונות לא מרפים מעו"ד עקיבא לקסר. "כשאני עולה על מטוס וכשהמנועים מתחממים, הרגעים ההם חוזרים ...

"בכל טיסה הרגעים ההם חוזרים אלי"

עקיבא לקסר היה אחד מחטופי המטוס לאנטבה לפני 30 שנה. בראיון ל-nrg הוא מתאר את ימי החטיפה וקושר בין מבצע החילוץ לאירועים האחרונים בעזה

גם 30 שנה אחרי שהיה על המטוס שנחטף לאנטבה ושוחרר במבצע חילוץ מרהיב של צה"ל, הזיכרונות לא מרפים מעו"ד עקיבא לקסר. "כשאני עולה על מטוס וכשהמנועים מתחממים, הרגעים ההם חוזרים אלי", הוא אומר בראיון מיוחד ל-nrg מעריב.

– וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני"
– ראיון עם קברניט המטוס החטוף שלא נטש את נוסעיו

ללקסר היה ניסיון עם הטרור עוד לפני החטיפה המפורסמת. ארבע שנים קודם לכן, בספטמבר 1972, היה העורך דין הצעיר עד לטבח 11 הספורטאים הישראלים בכפר האולימפי במינכן. באותה שנה, ב-30 במאי, הוא גם הזדמן לשדה התעופה בן-גוריון שעות אחדות לפני שהמחבל קוזו אוקומוטו, בשם "החזית העממית לשחרור פלשתין", ביצע את הפיגוע המחריד, שבו נהרגו 24 בני אדם. ואם לא די בכך, משרד עורכי הדין בו עבד הגן על אוקומוטו במשפטו.

לאחר הטבח במינכן נדר לקסר שלא ייתן לטרוריסטים לנצח וכי הוא ייסע גם לאולימפיאדה הבאה. ב-27 ביוני 1976 הוא עלה על טיסה 139 של "אייר פראנס" לפריז, בדרך למונטריאול, למלא אחר הנדר ולצפות באולימפיאדה שעמדה להיפתח בעיר הקנדית. אולם הגורל שוב התערב, ולקסר נקלע לאירוע טרור נוסף.

לאחר חניית ביניים באתונה, חטפו ארבעה מחבלים את המטוס. לקסר, כמו יתר הנוסעים, מצאו את עצמם במצב לא ברור. "נמנמתי בטיסה והתעוררתי לקולות התרחשות. ראיתי אנשים מתרוצצים במטוס עם רובים ורימונים. ברמקול הודיעו שהמטוס נחטף", הוא מספר. "אתה משנה סטטוס בלי שום הכנה, אתה הופך חטוף ובשנייה אחת מאבד את החופש שלך, אתה נמצא במצב של חידלון. אין שום דבר שאתה יכול לעשות, חוסר אונים מוחלט".

עקיבא לקסר. צילום עצמי

עקיבא לקסר. צילום עצמי
"לא היה קל להיות בשבי כאדם דתי"

אחרי נחיתה קצרה בלוב, המשיך המטוס לאנטבה. לאחר זמן קצר החלו החוטפים, בהם גם שני גרמנים, להפריד בין הנוסעים היהודים והישראלים לבין יתר הנוסעים. "אחד הרגעים הקשים ביותר היה הסלקציה", אומר לקסר בהשתנקות. "אתה מרגיש תסכול, חרדה, השפלה". האירוע גם הזכיר ימים אחרים, אפלים, מתקופת גרמניה הנאצית. " כשהייתי צריך ללכת לשירותים , הלכתי כשהגרמניה תוקעת לי אקדח בגב ומלווה אותי לשירותים. האווירה היתה קשה ביותר".

לקסר מספר כי בזמן הסלקציה עשו על החטופים חיפוש. "בין כליי הם מצאו את התפילין. רצועות התפילין נראו למחבל כמשהו שקשור למכשיר קשר, ועניתי לו 'כן, זה מכשיר קשר בינינו לבין GOD, שאליו אנו מתפללים'".

לאחר שהופרדו מיתר הנוסעים, לקסר דיבר עם החוטפים והורשה להביא לישראלים כריות ושמיכות שהורדו מהמטוס. "כשחילקתי את השמיכות והכריות לחטופים, דיברתי

אתם. המחבלים חשדו בי שאני ממריד את שאר החטופים, והחלו להכות בי בקתות הרובים, חטפתי מהלומות בעורף והם התכוונו לירות בי. זה היה הרגע שחשבתי שאני גמור, שאני גומר עם החיים שלי", הוא נזכר.

אחד הרגעים המרגשים, במיוחד עבור לקסר שהוא אדם דתי, היה בליל שבת, כאשר החטופים ביקשו לערוך קבלת שבת. "להיות בשבי כאדם דתי, בשבת, לא היה קל. אי אפשר היה לקיים טקס קבלת שבת, אבל ישבנו אחד ליד השני במסווה בשקט על הרצפה לקיים תפילות שבת", הוא משחזר.

"לא היו נרות. רותי גרוס עמדה מול החלון ועשתה מעין טקס הדלקת נרות מול הכוכבים ומישהי אחרת הדליקה שני גפרורים ונתנה להם לבעור עד שכלו בטקס סמלי.", ממשיך לקסר לתאר. "ברוך גרוס קיים בלחש קידוש למשפחה ולעוד כמה שהצטרפו, כל זאת תחת עיניהם הבוחנות של החוטפים ומבלי למשוך את תשומת לבם. נזהרנו שהם לא ירגישו בכך".

 

"ירדתי גאה מהמטוס"

מבצע החילוץ הפתיע את החטופים. "שעת לילה מאוחרת והיה חשוך, אי אפשר היה לראות כלום ממה שקורה בחוץ", נזכר לקסר. "פתאום נשמעות יריות, מהומת אלוהים. קליעים נתקעים בקיר. רובנו שכבנו, ישנו, הייתי בטוח שהנה זה בא, הנה הם הורגים אותנו. לפתע שניים נכנסו דרך החלונות וצעקו 'אנחנו צה"ל, באנו להחזיר אתכם הביתה'. ברגע הזה הכל התהפך ועכשיו זה היסטוריה".

כשירד מהמטוס שהחזיר אותו לישראל, הוא חש גאה במדינתו. "ירדתי יותר גאה מהמטוס מאשר כשעליתי על הטיסה לפריז", הוא אומר.

כעת, כמדי שנה בסוף יוני ותחילת יולי, שוב מגיעים אירועי הזיכרון. תוך כדי שאנו משוחחים הטלפון במשרדו מצלצל, מזמינים אותו לעוד אירוע. בכמה מקומות יצליח להיות באותו הזמן, הוא שואל.

הוא מוזמן גם לישיבת הכנסת, תהיה שם לחיצת ידיים עם שר הביטחון והרמטכ"ל. באותה שעה תתקיים גם שיחת ועידה עם 5,000 אנשים בעולם שארגנה הסוכנות, בה ידברו סא"ל דוקטור עידו אמבר, אחד ממתכנני מבצע החילוץ וסורין הרשקו מהצנחנים, שנפצע קשה מקליע אקדח ונותר משותק מהצוואר ומטה. בנוסף מתוכנן אירוע בבית הנשיא, בעוד הנסיעה שמארגן יהורם גאון לאנטבה נדחית בשלב זה.

צילום: שמואל רחמני

שבים הביתה צילום: שמואל רחמני
"מרגיש את מה שגלעד שליט מרגיש"

מאז החטיפה והחילוץ עוסק לסקר בסוגיית חטיפות ופדיון שבויים מאספקטים פילוסופים ואינטלקטואלים, כמו גם חיפוש תשובות בהלכה ובמקורות היהודיים. " פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן", הוא מצטט מהמקורות. "זוהי המצווה הגדולה מכל המצוות".

עם זאת, לקסר מוסיף כי "אם ימלאו אחר דרישות החוטפים – בין אם זה כופר, הד תקשורתי או שחרור אסירים – התוצאה תהיה עידוד חטיפות, ולכן ישנם מצבים בהם אין להרע את המצב על ידי פדיון שבויים".

אירועי השבוע האחרון ברצועת עזה, ובמיוחד חטיפתו של החייל גלעד שליט, מחזירים את לקסר לאירועי אנטבה ולסוגיית פדיון שבויים. "ברגעים כאלה אני מרגיש את מה שהשבוי מרגיש, את מה שהמשפחה מרגישה ומה שמרגישה ישראל", אומר לקסר.

למרות ההבדלים מוצא לקסר דמיון בין המקרים, ולדעתו הממשלה פועלת על פי אותו תקן. "בכך שהמדינה מסכנת את חייליה וטייסיה וצבאה בשביל להציל חטופים, היא מקיימת את הגדולה והחשובה במצוות התורה ועל כך צריכה להיות לנו גאווה לאומית. עם אחר לא היה פועל כך", הוא אומר. "הפעולה הזו היום של ישראל בעזה היא מלחמת מצווה, שאין בה כללים ומתקיימת בשרשרת הדורות של עם ישראל מימי ספר במדבר, דרך המן, היטלר, אנטבה וההתרחשויות היום".

 

‫כתבות במעריב נרג… בעת היותה הכתבת בלונדון של מעריב נרג'.‬‬

תגובות

תגובות

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*


+ שבע = 12

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Facebook Auto Publish Powered By : XYZScripts.com