כשאבא של המקליד פגש את הנשיא נאצר

ביום האחרון למלחמה, סיים אבא את העבודה והייה בדרכו הביתה. התחבורה הציבורית הייתה מושבתת בקהיר באותו יום, כל הרחובות כבר ריקים בקהיר חוץ מכמה עובדים ופקידים שהיו חוזרים הביתה. אבא הגיע אל צומת רחוב ראשי ואז עברה השיירה של הנשיא נאצר, ( לא הייתה אבטחה גדולה או עשרות מכוניות, הכל הייה צנוע, וגם הנשיא הייה אמיץ ומעולם לא חשש על ...

ביום האחרון למלחמה, סיים אבא את העבודה והייה בדרכו הביתה.
התחבורה הציבורית הייתה מושבתת בקהיר באותו יום, כל הרחובות כבר ריקים בקהיר חוץ מכמה עובדים ופקידים שהיו חוזרים הביתה.

אבא הגיע אל צומת רחוב ראשי ואז עברה השיירה של הנשיא נאצר, ( לא הייתה אבטחה גדולה או עשרות מכוניות, הכל הייה צנוע, וגם הנשיא הייה אמיץ ומעולם לא חשש על חייו)
השיירה עברה ת' צומת באיטיות ,המבטים של אבא ושל הנשיא נפגשו, אז ראה אבא את הלבן בעיניים של הנשיא נאצר למשך כמה שניות ( הזמן שלי עצר מלכת באותו רגע, הפנים של נאצר נחרטו עמוק בזיכרון שלי) ככה תיאר אבא אותם שניות.

ואחרי שחזר הביתה הוא הבין שהנשיא נאצר הייה בדרכו אל הטלוויזיה לנאום לעם ולוותר על כל סמכויותיו ולהתפטר מכל תפקיד. (אז ידעתי באותו רגע שהנשיא נאצר סיים את תפקידו בתולדות מצרים ומת באותו יום בשנת 67 אבל הוא רק נקבר בשנת 70) ככה סיפר אבא

הנשיא נאצר מת ב 1967-6-5
הנשיא נאצר קם לתחייה ב 2012-6-30

תגובות

תגובות