"עיתונאים נמצאים בסכנה רבה יותר מבעבר" חטיפת העיתונאי הבריטי בעזה המחישה שוב את סכנות הסיקור באזורים עוינים. "לאנשים יש תיאבון והרשתות מספקות", מסביר עיתונאי. יומן לונדון לאלן ג'ונסטון ימלאו 45 שנה בחודש הבא. הכתב הסקוטי הוותיק שנמצא 15 שנה ברשת בי-בי-סי הבריטי, היה בשלוש השנים האחרונות העיתונאי הזר היחיד מהרשתות הגדולות שנשאר לסקר את עזה מתוך הרצועה. אולם לפני כחמישה ...
"עיתונאים נמצאים בסכנה רבה יותר מבעבר"
חטיפת העיתונאי הבריטי בעזה המחישה שוב את סכנות הסיקור באזורים עוינים. "לאנשים יש תיאבון והרשתות מספקות", מסביר עיתונאי. יומן לונדון
לאלן ג'ונסטון ימלאו 45 שנה בחודש הבא. הכתב הסקוטי הוותיק שנמצא 15 שנה ברשת בי-בי-סי הבריטי, היה בשלוש השנים האחרונות העיתונאי הזר היחיד מהרשתות הגדולות שנשאר לסקר את עזה מתוך הרצועה. אולם לפני כחמישה שבועות הוא נחטף ומאז לא התקבל שום אות חיים ממנו.
לפני ימים אחדים הודיעה קבוצה אלמונית ברצועה כי היא רצחה את ג'ונסטון. למרות הדאגה הרבה שעוררה ההודעה במסדרונות הבי-בי-סי ואצל הוריו של הכתב, עדיין מתייחסים אל ההודעה כאל שמועה.
גם הרשויות הפלשתיניות – משרד הנשיאות ומשרד ראש הממשלה הפלשתיני- מוצאות את עצמן במקום לא טוב כאשר כתב, שבא לספר את הסיפור של הפלשתינים בעזה, נחטף שם ואולי אפילו נרצח והם אינם מצליחים לסיים את הפרשה.
בשנה האחרונה נחטפו רק בעזה 7 כתבים זרים. הם שוחררו זמן קצר לאחר שנחטפו תמורת כופר או דרישות אחרות. אבל עד לפני ימים אחדים לא התקבלו דרישות כאלה ביחס לג'ונסטון ומידת האמינות של הדיווחים האחרונים עוד לוטה בערפל.
סיפורו של אלן ג'ונסטון מעורר מחדש את שגרת הפחד שמלווה עיתונאים כשהם יוצאים לעשות את עבודתם ומזכיר את העיתונאים האחרים ששילמו בחייהם על כך שיצאו למלא את תפקידם. רק בחודש האחרון, בכנסייה קטנה מרחק מטרים ספורים מהמולת השאון של לונדון, התקיים טקס מיוחד לזכרם של כל העיתונאים שנפלו בעת מילוי תפקידם. מאז מלחמת וייטנאם ועד מלחמת עיראק.
ג'ון וואר הוא כתב בכיר בבי-בי-סי מאז 1984 ומפיק של תוכנית התחקירים היוקרתית פנורמה. בעבר כיסה את הסכסוך בצפון אירלנד והוא מחבר הספר "מנגלה- הסיפור השלם". ב-2006 חשף בתוכניתו את ההאשמות נגד אחת מאגודות הצדקה האיסלאמיות המובילות בבריטניה וגילה כי היא מספקת מימון לחמאס. כשעבד על התוכנית צילם עם הצוות שלו גם בגדה המערבית ובשטחי הרשות הפלשתינית.
"לא הרגשתי פחד כשסיקרתי את המקומות האלה", הוא אומר ל-nrg מעריב, אך מוסיף שהוא סבור "שעיתונאים נמצאים בסכנה רבה יותר היום מאשר פעם. קודם אפשר היה לצפות את הסכנות, היום הסכנות הן בלתי צפויות ומספר העיתונאים שנפגעו מסביב לעולם מוכיח את זה". לדבריו, עיתונאים שיוצאים לסקר אזורים שמוגדרים כעוינים עוברים הכשרה מיוחדת.
בסופו
של דבר, העיתונאי הקטן הוא זה שעומד בקו האש ברחובות העוינים כמו בעזה. "לאנשים יש תיאבון לקבל דיווחים מיידים מכל אירוע והרשתות מספקות את זה", אומר וואר. "רק לראות מישהו עומד ברחוב מתאר את האירועים שופכת אור על הסכנות שהכתב לוקח על עצמו כשהוא נמצא באתר כזה".
וואר לא סבור שהרשתות הגדולות יפסיקו לשלוח אנשים לסקר אזורים עוינים. "בזמן האינתיפאדה ברור שהיה מסוכן ביותר, ולמרות הסיכונים הכרוכים בסיקורה, אם נצא מנקודת הנחה שאתה מתנהג בהגיון, אפשר היה לסקר אותה וסיקרו אותה בביטחון יחסי".
לדברי וואר, "הדאגה לאלן ג'ונסטון רבה". הוא מוסיף כי המנהלים והאחראים ברשת השידור "עסוקים יום וליל ומאוד מסורים לנושא. הם עושים כל מאמץ אפשרי להבטיח את שחרורו של ג'ונסטון. במובן זה הם מזכירים את הגישה של צה"ל לחטופים".
וואר גם מביע שאט נפש מהדיווחים שפורסמו ביומים האחרונים על כך שג'ונסטון שיתף פעולה עם קנוניה להוציא כספי ביטוח ואמר שלא התקבלה בקשת כופר עבור שחרורו, אך נדמה שאינו מופתע מגל הספקולציות שמלווה את הפרשה, באזור הזה של העולם.
עיתונאי ותיק אחר מהבי-בי-סי, ששוחח עם כתבת nrg מעריב, סיפר שגם הוא היה קורבן לחטיפה. לדבריו, הסיפור של ג'ונסטון הוא עצוב מאוד.
"חוסר הוודאות של מה יכול לקרות לך כל רגע כשאתה בשבי הוא מפחיד בצורה איומה. החוטפים לא מבחינים בין חברים, לאויבים ולעיתונאים שעושים עבודה עצמאית בשטח, ואם משהו לא נראה להם בשנייה מסוימת אחת הם הורגים אותך", סיפר. "הארגונים שמבצעים את החטיפות והרציחות האלה לא עוזרים לעצמם כי גופים גדולים כמו הבי-בי-סי יחשבו הרבה פעמים אם לשלוח עיתונאים לאזורים כאלה"
יחד עם זאת הוסיף העיתונאי שעיתונאים עצמאיים תמיד ימשיכו להגיע גם למקומות מסוכנים במיוחד כדי להביא סיפור טוב ולהפוך לעיתונאיים מוכרים, וגם כי הם חושבים, כמו רבים אחרים חסרי ניסיון ,"שלי זה לא יקרה".
ואם לא די בכך, נדמה שגם עיתונאים מודאגים לגורל עמיתם זוכים ליחס אלים. אתמול התאספו כמאה עיתונאים בהפגנה שהתארגנה בשטחי הרשות הפלשתינית בקריאה לשחרורו של ג'ונסטון.
המשתתפים סיפרו על אלימות מצד הרשויות כלפיהם ואמרו שהם "זועמים על האלימות נגד עיתונאים שיצאו לבטא את חששותיהם ורגשותיהם לגורלו של ג'ונסטון". אחד המארגנים אמר כי "עם כל מה שעיתונאים סובלים באזורי הרשות הפלשתינית זה לא מתקבל על הדעת שישתמשו נגדם באלימות, כשכל מה שהם בקשו לעשות הוא להישמע על ידי הרשויות".
כתבות במעריב נרג… בעת היותה הכתבת בלונדון של מעריב נרג'.