מאחורי החרם האקדמי: פרופסור יהודי סטיבן רוז, פרופ' ממוצא יהודי, הוא אחד ממובילי חרם המרצים הבריטי נגד האקדמיה הישראלית. בראיון ל-NRG אמר כי אינו יהודי ששונא את עצמו וכי בדרום-אפריקה היה החרם אפקטיבי הוא יהודי בן 68, דור שלישי למשפחת מהגרים שגדל בבית אורתודוכסי וציוני בלונדון – זהו פרופסור סטיבן רוז, אחד ממובילי חרם המרצים הבריטי נגד האקדמיה הישראלית. בראיון מיוחד ל-NRG­מעריב הוא ...

מאחורי החרם האקדמי: פרופסור יהודי

סטיבן רוז, פרופ' ממוצא יהודי, הוא אחד ממובילי חרם המרצים הבריטי נגד האקדמיה הישראלית. בראיון ל-NRG אמר כי אינו יהודי ששונא את עצמו וכי בדרום-אפריקה היה החרם אפקטיבי

הוא יהודי בן 68, דור שלישי למשפחת מהגרים שגדל בבית אורתודוכסי וציוני בלונדון – זהו פרופסור סטיבן רוז, אחד ממובילי חרם המרצים הבריטי נגד האקדמיה הישראלית. בראיון מיוחד ל-NRG­מעריב הוא מבקש להבהיר כי "החרם אינו אנטישמי. אני עצמי נלחמתי נגד אנטישמיות וגזענות כל חיי, ואני גם לא 'יהודי ששונא את עצמו'".

שלשום החליט ארגון המרצים הבריטי (NAFTHE), שמונה כ-67 אלף מרצים ממוסדות אקדמיים שונים בבריטניה, להמליץ לחבריו לשקול להחרים מוסדות אקדמיים ישראליים ואנשי אקדמיה ישראלים שאינם מתנערים בפומבי מ "מדיניות האפרטהייד של ישראל בשטחים".

אחד הפעילים הבולטים למען הטלת החרם האקדמי הוא פרופ' סטיבן רוז, דיקן הפקולטה לביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה. רוז החל כבר לפני ארבע שנים את פעילותו נגד מדיניות ישראל, כאשר שלח, יחד עם רעייתו הילרי רוז, מכתב לעיתון "הגארדיאן", שבו הם קראו להטיל חרם על מוסדות ישראליים בשל המדיניות הישראלית.

פרופ' רוז טוען שחרם הוא דרך אחת מיני רבות של ביטוי פוליטי לא אלים שקיים בחברה תרבותית,  אך יש להשתמש בו בשיקול דעת ובסלקטיביות. "החרם בדרום אפריקה הוכיח את עצמו כאפקטיבי נגד האפרטהייד שם, ונראה, שהטלת חרם אקדמי על מוסדות ישראלים  השותפים לפעילותה הבלתי חוקית של ממשלת ישראל עשוי לפעול כגורם רב עוצמה להחשת שינוי אפשרי" הוא מסביר.

פרופ' רוז גם מבקש להסביר כי האקדמאים לא מתמקדים רק בישראל. "רבים מאתנו העוסקים בארגון החרם נשאלים לעיתים תכופות 'למה ישראל?' ובכך מתעלמים  ממאמצינו למחות ולפעול באופן לא אלים כנגד המלחמות הבלתי חוקיות  למשל  של ממשלתנו (בריטניה) , ושל ארה"ב בעיראק", הוא אומר.

רוז נחשב למדען בעל שם עולמי, שמגדיר את מהלך חייו כ"מאבק להבין את העולם וגם לשנות אותו". הוא נולד בלונדון ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. "גדלתי בצפון מערב לונדון בבית אורתודוכסי וציוני", הוא מספר. "אבא שלי היה פעיל בארגון  אנטי-פשיסטי. רוב קרובי המשפחה שלי מתו במחנות המוות באירופה. חלק מהם באו לאנגליה אחרי המלחמה, עם מספרי השואה מקועקעים על זרועותיהם. חלק הגרו לישראל אחרי 1948". לדברי רוז, העובדה שגדל בבית יהודי-ציוני והכיר את השואה, השפיעה

עליו, אם כי הוא לגמרי חילוני.

רוז לימד וניהל מחקר באוניברסיטת אוקספורד. הוא גם דוקטור לניורוביולוגיה, ומי שהקים את קבוצת המחקר "התנהגות המוח". הסקרנות שלו להבנת ההתנהגות, ובעיקר את  המכניזם הקשור ללמידה ולזיכרון, הובילה אותו לעשות דוקטורט גם בפסיכיאטריה.

פעילותו המחקרית חובקת עולם, והוא אמון על מאות פרסומים מדעיים. שזיכו אותו בפרסים בינלאומיים יוקרתיים וגם במדליה מהמכון הביוכימי הבריטי על הצטיינותו בייצוג המדע בתקשורת.

 

לדברי רוז, הסכסוך עם הפלשתינים אינו עניין רק של היהודים. "הדיכוי של העם הפלשתיני הוא חרפה לקהילייה הכלל עולמית, טרגדיה יומיומית עבור הפלשתינים, ואחת מהאירוניות המרירות ביותר בהיסטוריה – היהודים, שסבלו התנכלויות באירופה, עכשיו בצד של המתנכלים".

רוז היה רוצה שהציבור בישראל יכיר בעובדה שללא צדק, שלום לא יוכל להתקיים, ולדבריו הצדק תובע שהישראלים יכירו בטרגדיה של הנכבה. "דו קיום עם  האנשים שהיו בעלי האדמה ועבדו אותה בדרכם במשך דורות לפני שגלי העלייה היהודית הגיעו, גזלו את אדמתם והפכו אותה לשלהם, יתאפשר רק אם תהיה הכרה בכך וזוהי  הדרך היחידה קדימה, הוא אומר ומוסיף: "הפלשתינים אינם  'גזע נחות' (כפי שהגרמנים כינו את היהודים)".

רוז גם סבור כי אסור להעניש את הפלשתינים בגלל שהחמאס הוא שעלה לשלטון. "לפי החוקים הבינלאומיים, וללא קשר לחמאס, ישראל אחראית לבריאות והחינוך של האנשים שחיים תחת הכיבוש. היא מסרבת להכיר באחריותה כלפיהם והאיחוד האירופי  צריך לשלוח להם סיוע. ענישה  קולקטיבית  של הפלשתינים על שהם העזו לבחור בחמאס, זו דרך מוזרה לקדם דמוקרטיה".

לצד התומכים בחרם שרואים בו פעולה לגיטימית, יש מי שהגדירו אותו כביטוי ל"אנטישמיות חדשה" והעלו את השאלה האם יש מקום למעורבות של האקדמיה בפוליטיקה והאם ראוי להטיל חרם אקדמי. המדען הבריטי משוכנע כי אנשי אקדמיה צריכים להיות מעורבים גם בסוגיות פוליטיות. "כאזרחים יש להם זכות וגם חובה להיות מעורבים בפוליטיקה", הוא אומר ושואל: "מתי קמה מחאה מהאקדמיה הישראלית כנגד שלילת החופשי האקדמי שמתחרש יום יום אצל עמיתיהם הפלשתינים?".

לדבריו, אינו רוצה שיהיה מצב שבו האקדמיה שתקה כמו בימי גרמניה הנאצית. "האם האקדמאים הבריטים היו צריכים לשמור על שקט ולהמשיך לשתף פעולה כאילו שהכל פועל כשורה  בגרמניה הנאצית, כאשר עמיתיהם היהודיים – בהם גם כאלה שהיו מורים שלי – סולקו מהאוניברסיטאות?", הוא שואל, אך ממהר להבהיר כי "איני מאשים את האקדמיה הישראלית שהיא נאצית. אני מדבר על השתיקה של האקדמיה הבריטית – למעט מספר קטן של אמיצים- בשנות השלושים".

אחת הטענות שהועלו היתה כי החרם מובל על ידי קומץ של אנשים שקובעים את האג'נדה בשם הרוב. רוז אומר כי ההחלטה עברה ברוב קולות "למרות הלחצים האינטנסיביים של הלובי הישראלי וקמפיין ההפחדה שהתנהל נגדה".

עם זאת, החרם צפוי להתבטל לאחר האיחוד בין NAFTHE לבין איגוד AUT, שכבר לפני שנה ביטל חרם דומה נגד מוסדות ישראליים. הסכמים מוקדמים בין שני האיגודים קבעו שעד לאיחוד בפועל אין לקבל החלטות עקרוניות על ידי אחד מהארגונים, ועל כן לאחר האיחוד לא יהיה תוקף להחלטת החרם מהשבוע.

 

‫כתבות במעריב נרג… בעת היותה הכתבת בלונדון של מעריב נרג'.‬‬

תגובות

תגובות