"הייתי שוכבת במיטה בכלא וחושבת על ג'נין" לאחר שחרורה, אמרה טלי פחימה לתקשורת הבריטית שהיא נכלאה רק בשל התנגדותה לממשלה, וששב"כ הפעיל נגדה טרור. ולמרות הכל: "אני לא מתחרטת" טלי פחימה, ששוחררה ביום רביעי בתום מאסר של כשנתיים בגין מגע עם סוכן זר, לא בזבזה זמן, ומיהרה להתראיין בעיתונות הזרה. לעיתון "גארדיאן" הבריטי, הסבירה פחימה כי "הפשע שלי הוא שהתנגדתי ...

"הייתי שוכבת במיטה בכלא וחושבת על ג'נין"

לאחר שחרורה, אמרה טלי פחימה לתקשורת הבריטית שהיא נכלאה רק בשל התנגדותה לממשלה, וששב"כ הפעיל נגדה טרור. ולמרות הכל: "אני לא מתחרטת"

טלי פחימה, ששוחררה ביום רביעי בתום מאסר של כשנתיים בגין מגע עם סוכן זר, לא בזבזה זמן, ומיהרה להתראיין בעיתונות הזרה. לעיתון "גארדיאן" הבריטי, הסבירה פחימה כי "הפשע שלי הוא שהתנגדתי למדיניות ההתנקשויות הישראלית". היא גם הבהירה כי אינה מתחרטת על מעשיה, אולם ציינה – "אני אוהבת את המדינה שלי".

ביום רביעי פחימה השתחררה מהכלא לאחר שריצתה מאסר של 30 חודשים על שביקרה בגדה המערבית, נפגשה עם סוכן אויב ותרגמה עבורו מסמך פשוט. פחימה מציעה גרסה מעט שונה: "הפשע הראשון שלי היה הסרוב שלי לעבוד עם השב"כ, השני, שהתעקשתי להיפגש עם פלשתינים, והשלישי, שהפגנתי נגד מדיניות ההתנקשויות של ישראל", אמרה ל"גארדיאן" עם שחרורה.

במשך תשעה חודשים הייתה בבידוד, ללא גישה לספרים ולטלוויזיה, סיפרה לעיתון. "הייתי שוכבת על המיטה וחושבת על ג'נין, על האנשים שפגשתי ותוהה מה מצבם", סיפרה, "מעולם לא השתעממתי עם עצמי". פחימה מאשימה את שירות הביטחון הכללי בהפעלת טרור נגדה. "הם אמרו כי הם רוצים ללמד אותי להיות 'יהודיה טובה', והושיבו אותי במשך 16 שעות ביום על כסא, כשידיי כבולות באזיקים לרגלי הכסא", אמרה.

טלי פחימה לא היתה מוכנה להיות "יהודיה טובה", אבל השב"כ, כך טוענת בראיון, היה נחוש להכניס אותה לכלא, ללא קשר למה שעשתה. לדבריה, לא נשברה מהימים שעברו עליה, וסיפרה כי למדה "מהו טבעו של השב"כ, ואיך הארגון מפעיל עלינו טרור – גם על הישראלים וגם על הפלשתינים". פחימה הוסיפה כי הבינה שהממשלה מסרבת להכיר בנעשה בשמה.

פחימה החלה לבקר בג'נין בשנת 2003. "רציתי להבין את המאבק  של הפלשתינים בישראל, לדעת מה גורם לאדם להפוך למחבל מתאבד", אמרה. בין מאות האנשים עימם קיימה קשר, היו גם מיליטנטים, ובהם זכריה זביידי, שעמד בראש גדודי חללי אל-אקצה. הפגישות הללו קיבלו תשומת לב רבה וזכו לכותרות. פחימה סיפרה כי הקשר עימו החל לאחר שקראה מאמר שכתב והרגישה כי "יש משהו בדרך שהוא מדבר".

"שמתי לב שאנחנו באותו גיל, ושנינו נולדנו באותה השנה, אז החלטתי ליצור איתו קשר". הקשר בין השניים התפתח בהדרגה.  במשך מספר חודשים ניהלו שיחות טלפוניות, כאשר זביידי חשד כי מדובר ב'מלכודות דבש', שלדברי ה"טלגרף" היא שיטה ידועה של השב"כ.

"בהתחלה צחקנו על זה, והוא הבטיח לי שהוא לא ייתן

שיהרגו אותי כמודיעה", אמרה, "ברגע הראשון שפגשתי אותו, פחדתי, והרגשתי את האנדרנלין, אבל כשראיתי אותו, ידעתי שאני יכולה לסמוך עליו". לטענת פחימה, בעקבות המפגשים האלה, הפכה ממי שהיתה עד אז מצביעת ליכוד, לאישה הראשונה  בישראל שנאסרה באשמת "שיתוף פעולה".

פחימה שמרה על הקשר עם זביידי בחשאיות עד לאביב 2004, כששמעה בחדשות כי זביידי נפצע קשה. בעקבות האירוע, היא קיימה מסיבת עיתונאים, בה הצהירה שהיא מוכנה לגור בג'נין ולהיות "מגן אנושי" עבורו.

לטענתה, מיד לאחר מכן היא פוטרה מעבודתה כמזכירה במשרד עורכי דין, ובמקביל החל השב"כ להתעניין בה. לדבריה הם ניסו לשכנע אותה להעביר להם מידע ו"להפוך אותה לאחת משלהם", ולאחר שסירבה – אסרו אותה.

 

בראיון ל"גארדיאן" תיארה פחימה איך קבלה שיחת טלפון מסוכן שב"כ, ששאל אותה איך היא מצליחה להתקיים ללא עבודה, והזמין אותה לפגישה, אליה החליטה לא להגיע. היא הוסיפה כי בחודש החקירות שערכו לה לאחר מעצרה, היא נשאלה על אנשים ודברים עליהם לא ידעה דבר.

פחימה הוסיפה כי השב"כ סיפר לעיתונאים בארץ שהיא מנהלת רומן עם זביידי. "זו היתה הטקטיקה של השב"כ להציג אותי ואותו באור שלילי, להפוך אותנו ללא לגיטימיים". לטענתה, למרות שלרבים היה ברור שזו הטקטיקה שלהם, היו גם רבים אחרים שהאמינו לשב"כ, ביניהם גם חלק מחבריה.

פחימה סיפרה על הקושי להיות מואשמת בעבירות ביטחוניות "נגד המדינה שלי", אבל הבהירה כי למדה לחיות עם זה. בראיון לטלגרף הוסיפה: "הם אפילו אמרו שאני בהריון, אבל כל זה היה לגמרי לא נכון, ונעשה במטרה להכפיש אותי ואותו".

תנאי השחרור המוקדם של פחימה כוללים איסור מוחלט על קיום קשר עם זביידי. פחימה אמרה לטלגרף כי היא תכבד את החוק, אבל לאחר תקופת המבחן, אולי תחדש את קשריה עם האיש שעלה לה ב-877 ימים בכלא.

 

‫כתבות במעריב נרג… בעת היותה הכתבת בלונדון של מעריב נרג'.‬‬

 

תגובות

תגובות