"לא תנצחו אותנו באמצעים צבאיים"

בראיון מיוחד ל-nrg מעריב בבריטניה, מאשים דובר הממשלה הפלשתינית את ישראל במצב בעזה ובשדרות, וגם בתקיעתו של המו"מ להשבת שליט. "אולי גם לגלעד שליט יש דם על הידיים"

יעל ערבה, לונדון | 29/5/2007

"אם ראש הממשלה אולמרט יתקשר ליו"ר הרשות אבו-מאזן ויסכים להפסקת אש כוללת, אפשר יהיה לחזור לשולחן המשא ומתן מיד" – כך אומר בכיר החמאס ודובר הממשלה הפלשתינית, ד"ר ראזי חאמד, בראיון מיוחד ל-nrg מעריב­ מהלך ביקור שהוא עורך בבריטניה. לדבריו, המטרה של ארגונו אינה השמדת ישראל אלא רק סיום הכיבוש, וכי אם יושג פתרון פוליטי, לא תהיה התנגדות אלימה.

חאמד הגיע בסוף השבוע האחרון לבריטניה כדי להשתתף בפסטיבל הספרותי "איי" שבווילס, שם אמר כי יש לשאוף להגיע לפתרון פוליטי ומדיני. אולם בינתיים נמשכה ההסלמה ברצועת עזה, כאשר ישראלי נוסף נהרג מפגיעת קסאם בשדרות וכוחות קרקע ואוויר של צה"ל המשיכו לפעול בתוך הרצועה. כאשר הגיע חאמד ללונדון הוא התפנה לשיחה עם nrg מעריב על המצב הנוכחי ועל עתיד היחסים בין ישראל לבין הפלשתינים.

"אין לכם אפשרות להגיע לניצחון באמצעים צבאיים, ולנו יש אמצעים להפעיל נגד הישראלים", אומר חאמד. "אם ישראל תמשיך בפעולות צבאיות, המצב יסתבך. אבל אם ישראל תגיד שהיא רוצה הפסקת אש, החמאס ופת"ח ייפגשו בקהיר וידברו על זה. אם אולמרט ירים טלפון לאבו-מאזן ויגיד שהוא מוכן להפסקת אש כוללת, הצד הפלשתיני יקבל את זה".

חאמד מסביר כי אין לחמאס התנגדות לקבל הפסקת אש כוללת בעזה ובגדה המערבית, "אבל עד עכשיו לא קיבלנו תשובה חיובית מהצד הישראלי". חאמד גם מבטל את הטענה הישראלית שירי הקסאמים הוא הבעיה העיקרית. "'טילים טילים' – מתחילת השנה נהרגו מהטילים אולי ישראלי אחד או שניים, אבל בעזה נהרגו יותר מ-400 והרבה בתים וחנויות נהרסו", הוא אומר.

לדברי חאמד, ישראל טועה כאשר היא מפרידה בין עזה לבין הגדה המערבית. "בישראל לא מבינים שאנחנו עם אחד, הגדה ועזה הם חתיכה אחת – יש חמאס בשכם ויש בעזה", הוא מבהיר. "אין שום הבדל.

"המצב בעזה קשה מאוד, אנשים סובלים מאוד. עזה היא כלא גדול, ישראל סוגרת את מעבר רפיח ואי אפשר להעביר חולים לטיפול במצרים", הוא מתלונן. "אנשים חיים במצב גרוע ביותר, בייאוש ואין להם תקווה. רק לפני שהגעתי ללונדון, שני טילים נורו

על המשטרה הפלשתינית ממש ליד הבית שלי. כל היום אנחנו ברחובות של עזה שומעים פיצוצים. מדברים על בעיה של טרור, אבל אף אחד לא מדבר על הייאוש של עזה".

חאמד מתאר את מה שהוא רואה כבעיה המרכזית למצב. "הכיבוש הוא סרטן, ויש לעקרו מן השורש", הוא אומר. "הפיגועים וירי הטילים היום בעזה הם רק הסימפטום של המחלה, ולא המחלה עצמה. וברפואה לא מטפלים בסימפטום ולוקחים כדור נגד כאב ראש כדי להגיד שהמצב בסדר".

על אף שהוא מאמין כי הפתרון צריך להיות מדיני, חאמד מביע ספק גדול שאפשר יהיה להשיגו בקרוב, כי בינתיים המצב רק מידרדר. לפעמים זה נראה לו בר השגה, אבל אז הספק מתעורר בו. "אני לא חושב שישראל רוצה להגיע למצב שהיא תגיד 'אנחנו רוצים לשים קץ לכיבוש, אנחנו רוצים להסתלק מפלשתין, אנחנו לא רוצים לשלוט בפלשתינים'", הוא אומר.

"לחמאס יש היום מטרה אחת – והיא לא להרוס את ישראל ואת בעלות בריתה – אלא רק שואפת להקמת מדינה פלשתינית. אם יהיה פתרון מדיני-פוליטי – לא תהיה התנגדות אלימה – אבל אין הבטחות לפתרון כזה", הוא מבהיר. "אנחנו לא נגד יהודים כי הם יהודים, אנחנו לא מתנגדים לשום דת, אנחנו מתנגדים לכיבוש. אנשים בעולם לא מבינים, הם חושבים שאנחנו רוצים להרוג אזרחים".

הוא חוזר על דברים שאמר גם ראש הממשלה הפלשתיני, איסמעיל הנייה, שלפיהם חמאס מוכן למדינה פלשתינית בגבולות 1967, אך מבהיר כי הבעיה העיקרית היא הכיבוש ולא הדרישה הבינלאומית להכרה בישראל. כשנשאל אם הם מוכנים לקבל את עקרונות הקוורטט, עונה חאמד כי העקרונות כבר התקבלו על ידי ממשלות פלשתין בעבר, אבל דבר לא יצא מכך ותוהה: "אם נקבל אותם – מה יקרה אחר כך?

"ערפאת הסכים לעקרונות. הוא חתם על הסכמים ומה קרה אחר כך? אמרו שערפאת לא פרטנר, גם אבו-מאזן לא פרטנר, חמאס לא פרטנר, אש"ף לא פרטנר. מאיפה יביאו לכם פרטנר? זה קשה ולא מקובל", הוא אומר. "אש"ף הוא 'האם הפוליטית' בפלשתין ולאש"ף יש הכרה בישראל. למה אתם מבקשים מכל ממשלה שתבוא שגם תכיר בישראל? הנשיא אבו-מאזן מכיר בישראל. זה לא מספיק לכם?".

חאמד מצביע על ממשלת ישראל כעל מי שמערימה קשיים. "אם את הולכת לאולמרט ושואלת אותו מה הגבולות של ישראל, אין לו תשובה", הוא אומר. "גם לעמיר פרץ אין תשובה וגם לא לציפי לבני. הוא לא יכול להגיד לנו שגבולות 67' הם גבולות פלשתין. אני שמעתי את אולמרט וגם שמעתי את ציפי לבני שאמרה אנחנו לא חוזרים לגבולות 67', אנחנו לא מסתלקים מההתנחלויות בגדה, לא מוותרים על הגבול, לא מוותרים על ירושלים. על מה נשאר לנו מו"מ? איך יהיה לנו אמון בישראל?".

חאמד גם מציג את הפתרון המתבקש, לטעמו: "ישראל צריכה להגיד: 'אנחנו רוצים לגמור עם הכיבוש, אנחנו רוצים לצאת מעזה ומהגדה ולהגיד שאנחנו רוצים לתת הזדמנות למדינה פלשתינית', ואנחנו נגיד להם – תפרקו את כל ההתנחלויות, תצאו מהאדמה שלנו, תוציאו את החיילים ותחזרו לגבולות 67'". לדברי חאמד, הפלשתינים יתנו למהלך כזה להתבצע תוך שנה.

בהתייחסו לסוגיית החייל החטוף, גלעד שליט, אמר חאמד כי הוא יודע שהוא חי וכי הוא לא עבר עינויים, ואף קיימת אפשרות שתינתן גישה לאנשי הצלב האדום לבקר אותו. עם זאת, לדברי חאמד, כעת הכדור נמצא בידיה של ממשלת ישראל כדי שניתן יהיה להביא לשחרור החייל.

"אין לנו בעיה לשחרר את גלעד שליט, אבל ישראל חייבת לזכור שיש לנו עשרת אלפי 'גלעד שליט' בבתי הכלא של ישראל. יש אנשים שיושבים 20 שנה, 15 שנה, אף אחד לא מדבר על זה ואף אחד לא מטפל בזה. יש הרבה אמהות שבוכות על הבנים שלהם", הוא אומר.

חאמד דוחה את התנגדות ישראל לשחרורם של אסירים עם "דם על הידיים". "גם כשהיתה עסקה עם החיזבאללה שחררו הרבה אסירים שהרגו יהודים, גם בעסקת ג'יבריל ב-1985 שחררו אנשים שהרגו יהודים. אל תבואו עכשיו ותגידו 'יש להם דם על הידיים'. לכל החיילים שלכם יש דם על הידיים, אולי גם לגלעד שליט יש דם על הידיים. זו הבעיה המרכזית, אם ישראל תסכים לשחרר אסירים, כולל מרואן ברגותי, אני חושב שנגיע לפתרון בזמן הקרוב. אנחנו מתקרבים ליום השנה של חטיפת שליט, ואם אולמרט חזק הוא יכול לקחת את ההחלטה ולשחרר את האסירים".

לדבריו, כבר היתה התקדמות במו"מ לשחרור החטופים, הסכימו אפילו על המספרים. "עכשיו זו מלחמה על השמות", הוא אומר. "אם יסכמו, השחרור יכול להתקיים בזמן הקרוב".

חאמד, רופא וטרינר בן 42, נולד בעזה, בן למשפחת פליטים מיבנה. אבא שלו והדוד שלו נהרגו על ידי הצבא הישראלי ב-1967.

כבר כשהיה בן 16, הצטרף לתנועת האחים המוסלמים ועם הקמת חמאס ב-1987 הצטרף לארגון ואף ריצה חמש שנות מאסר בכלא הישראלי באשמת חברות בחמאס.

"מאז שהייתי צעיר היו לי מחשבות על המולדת, על דגל פלשתין, על העם שלי ועל השחרור מבחינה דתית, מצאתי את האנשים האלה  למודל עבורי", הוא מספר ואומר כי אנשי החמאס היו אנשים טובים, נאמנים לעם ולרעיון של פלשתין, לא טובות הנאה, כסף ושחיתות עמדו לנגד עיניהם".

יעל ערבה, לונדון | 29/5/2007