לא פוליטיקלי קורקט… אבל נקודה למחשבה כאשה אני מתביישת

לא פוליטיקלי קורקט… אבל נקודה למחשבה כאשה אני מתביישת בהתנהלות הנשים בשמי. על משפטי שדה, חריצת דין, הטרדות מיניות, על פרשת עמנואל רוזן...

הסכנה בעולם הנשי המתהווה-אלים, לזה מייחלים כשאומרים שהלוואי ונשים תנהלנה את העולם? הפסדו פמינזם, פמינזם רדיקאלי פמינזם פוסט פוסט שנכתב בשם הפמינזם…מחליש את המוחלשות באלימות נשית.
כאשה, אני מתביישת. העליהום התקשורתי הרדיפה הוירטואלית ומשפט השדה הזה שמתנהל מאז יום ו’ נגד העיתונאי עמנואל רוזן. הדרך הופכת את הנשים לערימת מוחלשות שצועקות מאחורי הררים של מילים בפוסטים מורחבים, ואינספור קולות חלקן מעוותים כדי שלא תיחשפנה זהותן. (אישית לא יצא לי לשמוע אף תלונה שנשמעה כמו הטרדה, אבל מי אני שאקבע? באותה מידה- מי אתם שתקבעו? הייתם שם, בזמן אמת? שמעתם את כל הצדדים, הוצאתם את המוץ מן התבן? כולנו עכשיו חוקרי עדויות מיומנים? מומחים למחלות נפש האדם? )
אשה חופשיה צריכה הגנה של נשים אחרות כדי להגיד לא, ברור ומוחלט? להבהיר למצלצל עמנואל רוזן, או אחר, שהשיחה ממנו נחשבת הטרדה והוא מתבקש להפסיק? האם אלה אותן נשים שלמדו אותן להגיד "לא" לפחות שלוש פעמים כדי שהגבר יחשוק בהן יותר?
ההתנהלות הזו מזכירה את הבריונים עם רגשי הנחיתות אלה שמתנפלים עליך בכוחנות מטעם החולשה . לכל אחד מאתנו יצא להיפגש אתם , אם לא בהפסקות בבית ספר, בתור לאוטובוס, אם לא בתור לאוטובוס אז ראית אותם מתקוטטים בינם לבין עצמם באיזו פינת רחוב, ואלה שאתה רואה את רגשי הנחיתות פורצים להם מתחת לאגרופים. תוקפניים ואגרסיביים…
אין אשה (בגילי) שלא חוותה לפחות הטרדה מינית אחת בכל תחנת חייה, גם בבריונים האלה נפגשנו ואם לא אז שמענו עליהם…כמו גם על הטרדות מיניות, אלה שתוקפים כי הם חלשים.
אני אשה, אני נתקלתי בוריאציות שונות של הטרדה מינית, של כוחנות, של יחס מחפיר. כאמא לבנות הדבר שהכי הפחיד אותי בגידולן היה שהן תאלצנה להתמודד עם הטרדה מינית, בתחנות החיים שלהן.
וכמו שבשלב די מוקדם, הבנתי שאני צריכה ללמד את ילדי לחצות את הכביש באופן כזה שהם יצטרכו לסמוך על עצמם כדי לא להיפגע, מהטעם הפשוט שלא היתה לי הזדמנות לחנך את כל נהגי העולם לנהיגה נכונה, וצודקת ולפי החוק וכזו שלא תפגע בהם. הבנתי גם שהדרך היחידה למנוע מבנותי את ההסתברות לפגיעה מינית היא לחנך אותן למודעות ולדעת שהן אדונות על גופן ונפשן בכל רגע נתון. להבחין בין טוב לרע ולדעת להבחין בין מה שמעצים אותן ומה שמחליש אותן ביחסים עם העולם.
ההתארגנות הנשית הזו כנגד הטרדותיו לכאורה של עמנואל רוזן, מחלישה את הנשים. היא מתארת אותן כחבורת נשים הדומות לבריונים עם רגשי הנחיתות…והיא מנציחה את חולשתה הדמיונית או האמיתית של האשה. את המחיר במקרה הזה משלם רוזן, טרם נבדקו עניינית הטענות נגדו.
אני אשה. ובימים האחרונים אני מתביישת במה שהנשים האלה עושות בשמי כאשה.
מבלי לבדוק אם עמנואל רוזן אשם במה שמאשימים אותו דינו נחרץ. הוא השעה את עצמו או שהשעו אותו מעבודתו. והסיפורים ממשיכים להתגלגל מעל גלי האתר, ואינסוף מילים נכתבות בבלוגים ובעיתונות…בעילום שם. ההתקרבנות הנשית תופסת תאוצה, לא העצמה נשית ולא בטיח.
כל מיני עיתונאים קופצים עכשיו על הבאז התקשורתי- ואומרים ידענו… משפטים כמו "לראשונה, שמעתי על ההטרדה המינית (מבלי אפילו לציין לכאורה) של עמנואל רוזן לפני חמש עשרה שנה…חברה באה וספרה"… אם ידעו היתה חובתם , כבני אדם, ובמיוחד כעיתונאים. למנוע את הפשע הבא, לפי החובה למנוע פשע, אם ידוע לך שמשהו מתכוון לבצעו. כיוון שאותם עיתונאים היום בוחרים לספר על הטרדות מיניות(מבלי לציין לכאורה) שהם ידעו עליהם… לכאורה, ולפי דבריהם- היה ידוע על הטרדות סדרתיות, למעשה הפרו את החוק ודינם שנתיים בכלא. זאת במידה והם דוברים אמת. אם לא באמת היו בידם העובדות האמיתיות והמשפטים האלה רק נוחים להיטמע עכשיו בקמפיין דעת הקהל…מבלי להתייחס לאמת- עליהם להשפט על הסתה והוצאת דיבה. אין כאן מוצא קל.ציד מכשפות, אף פעם לא הציל אף אחד משום דבר.
חוכמת ההמון, הופכת לטפשות ההמון ולעיתים לרשעות ההמון. והעובדה שארבעים בחורות בחרו לספר את סיפורן לתא העיתונאיות ולא הוגשה אף לא תלונה אחת למשטרה לא הופכת את הסיפורים שלהן לעובדות, ואת מעשיו לכאורה של רוזן, לפליליים.
ההתנהלות הזו פוגעת ברוזן, פוגעת בנשים שבמקום לקבל העצמה מקבלות הזנה לתחושת היותן קורבן, ופוגעת באמון הציבור במערכת השיפוט הדמוקרטית בישראל- עקרון "הפרדת הרשויות" דורש שהרשות השופטת תהיה עצמאית בהחלטותיה. חוק יסוד: השפיטה (בישראל) קובע " בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין". – ביהדות מופיעה הציווי לדיינים "לא תגורו בפני איש". כך המערכת המשפטית יכולה להבטיח את שמירת שלטון החוק, משפט הוגן, צדק ושוויון. כך גם יש לציבור אמון, בהוגנות ובנייטרליות שלה.
מטרת הרשות השופטת היא לנסות לתת משפט צדק באמצעות אכיפת שלטון החוק – דין והכרעה במקרה של חשד לעבירה על החוק. הרשות השופטת מכריעה גם ביישוב סכסוכים בין התושבים לבין רשויות השלטון ואף בסכסוכים בין התושבים לבין עצמם. על מנת להבטיח משפט צדק ושוויון בפני החוק, .
תא העיתונאיות, לא מונה להיות הגוף החוקר במדינת ישראל, לשם כך יש משטרה, פרקליטות בתי משפט, אל במקרה זה הוא פועל כגוף, חוקר, מפרסם ושופט. זו התנהלות מפחידה מחר גם את. אתה ואני יכולים להפוך להיות במרכזה של דרמה מבלי שתנתן לנו ההזדמנות לעבור הליך שפוי של צדק.
מיותר לציין, כי יש לטפל בעבריינות מין במלוא החומרה. יש לתמוך בנשים שהיו קורבן לתקיפה מינית ואו הטרדה מינית במלוא הרגישות, אין להפוך אותן לדגלים וסיסמאות, לאגד אותם במלחמה וירטואלית, נגד תוקף לכאורה, טרם הוכחה אשמתו. ואין להפוך אותן לכלי להעצמת המפרסם.
הטענה העולה שוב ושוב מנשים ובבלוגים שעולים באינטרנט סביב הפרשה-על כך שמתלוננות לא הולכות להתלונן במשטרה כי זו, הופכת אותן לקורבן בפעם השנייה, מעלה צורך דחוף של טיפול עיתונאי בהתנהלות המשטרה. המרץ שמושקע בקמפיין התקשורתי הזה, היה אמור להיות מושקע בבנית מערך גביית עדויות תומך לנפגעת, וכן, יש לזכור שגם אם המערך הזה יהיה מושלם-אף פעם לא קל לשחזר טראומה, לא במשטרה ולא אצל הפסיכולוג, זו עדיין לא סיבה להפוך התרת דם, וחריצת דינו של אדם בעקבות קמפיין אינטרנטי או תקשורתי. זו היא פגיעה חמורה באמות הסיפים של הדמוקרטיה.במרחב הבטוח של נשים וגברים. ועוד אדגיש, שאף אחד אינו בעמדה של שיפוטית נגד קורבן הבקורת מכוונת אל עיתונאים שמגלגלים את הסיפור על גב הנפגעות לכאורה ועל גבו של עמנואל רוזן. והתוצאות של זה היא פגיעה באמות הסיפים ש ל הדמוקרטיה ובהתקיימותה של חברה בטוחה הן לנשים והן לגברים.ובמיוחד כנגד אלה שלכאורה "ידעו" במשך שנים …זו התנהלות שפוגעת בכולנו , במרקם החברה.
וכן, לכל אחד ואחת מאתנו אחריות חברתית אין ספק. המורכבת ממודעות, הבנה, בטחון. מרחב נורמטיבי וערכי מוסר וקודים . הדורשים ערנות גם ממעסיקים במקומות עבודה ובכלל, המקרה הזה בבירור פוגע בהפרדת הרשויות הטבעית של הדמוקרטיה. לא מקדם מערכי גביית עדויות שיקלו על נפגעות ונפגעי מין במדינה, ולא משפר את הרשויות האמונות על טיפול במקרים כאלה. והקרקס הופך לשיפוט ההמון בככר העיר.

יעל ערבה 30.4.13

תגובות

תגובות