התעוררות וויקיליקס- רבי הרשל גלוק יעל ערבה

לא שמות גנאי, כינויים ומכתבים יעמדו בפניו,  את הרשל גלוק, זה לא עוצר מלהמשיך במה שנראה לו כשליחות חייו. "כי בשבילי",כמו שחז"ל אמרו :'התורה לא ניתנה, אלא כדי לעשות שלום בעולם' ומוסיף, "לפיכך,יש לעבוד בצורה חיובית ליצירת מצב של שלום בו אנשים חיים בשכנות תוך כבוד הדדי".

הוא יליד בריטניה, לאמא שהגיעה מאוסטריה  עם ילדי הקינדר טרנספורט(משלוח הילדים), שהיו פליטים משטחי גרמניה הנאצית. ולאב הרב אברהם יצחק גלוק,שנולד בוינה ומשפחתו הגרה לבריטניה ב1939- אביו היה רב שנהג לערוך מסעות בין הקהילות היהודיות ולקח את הרשל הצעיר להתלוות אליו. כיום הרב גלוק ממשיך את דרכו, ועורך את המסעות בעצמו, בעיקר באירופה במטרה לקרב יהודים אל יהדותם."המסעות האלה חשובים לחיזוק היהדות וחיזוק החינוך התורני". הוא קובע.

גלוק, הוא אזרח בריטי גאה, והבעלים של המאפייה "פרקוואי" הפופולרית אותה מנהלת במסירות , אשתו.

בין לבין הוא  לקח על עצמו לקרב לבבות במקומות בהם היחסים גדושים בקונפליקטים. כך הוא היה מעורב בפתרון הסכסוך ביוגוסלסיביה, "תיווכתי בין הצדדים והצלחתי בכך שגורמים שבאופן רשמי לא היו יכולים להידבר, דברו בינהם ואף מצאו פתרונות , שהובילו לסיום הסכסוך"

מספר פעמים הוא הוזמן לכינוסים מטעם ממשלת קטאר, ואף היה נואם מרכזי באחד מהם לפני כשנה, "הנוכחים היו ברובם ממדינות ערב."הוא מספר, "אמרתי שם דברים כיהודי גאה , שיהודים מפחדים לומר אפילו במדינות אירופאיות, ביחס לקשר של יהודים לארץ ישראל, דברתי על השואה בטון שהם יכלו להזדהות אתו" גלוק מספר שלאחר הנאום רבים מהנוכחים באו לברכו על הדברים.

גלוק הוא איש מפתיע, מפתיע ברוחב ידיעותיו, ובהתמזות עם קהילות מגוונות, הוא אינו עונה לדימוי  הרב הגלותי, שעסוק בקהילה הסגורה, גבאי בית הכנסת והכיבוד בחגים. שהנה מתוך החליפה הגלותית משהו, שתמיד נראית קצת מרושלת, תחת המגבעת, הזקן והפאות, מבזיקות עיניים יורקות המשוות טון נלהב לרטוריקה בענייני פוליטיקה . הוא מגלה בקיאות מופתית בפרטי יחסי החוץ של מדינות  ערב, ישראל בריטניה וארה"ב. מצוי בתאריכים ומאורעות. הוא מדבר עם שועי העולם באנגלית רהוטה, אך  במבטא יידישאי כבד מבטא המסגיר את הילדות בבית יהודי מסורתי ושלא מפריע  גם למוסלמים בשכונה וברחוב הראשי לברך אותו בדרכו. לא אחת המפגש המקרי ברחוב עם המוסלמים כמו גם עם היהודים המקומיים הופך לדיון על פתרון בעיות בוערות בקהילה.בנושאים מגוונים ממריבות שנתגלעו בשכונה, עד להתייצבות מול החלטות הממשלה הבריטית בכל הנוגע לבתי ספר דתיים, שחיטה כשרה, חלאלל ועוד.

גלוק מוכר בקהילה המוסלמית המקומית ובקהילה היהודית והחסידית, הוא חבר מרכזי ב'פורום המוסלמי יהודי', להקמתו היה שותף בשנות התשעים.  הפורום פועל בלב השכונה בין המסגד לבית הכנסת, וכאמור,דנים בו בבעיות היום. מתקיים בו דיאלוג פתוח הנוגע לסדר היום הבריטי מנקודת מבט של בני מיעוטים  אשר בסביבה אחרת  רגילים להתייחס זה לזה כאויבים, אך כאן הם פועלים כשותפים.

הפורום שהוקם, הוכיח את חשיבותו של דיאלוג ושיתוף פעולה בין-קהילתיים, במספר משברים גדולים שבריטניה חוותה בשנים האחרונות, בהם, פיגועי הרכבת, ב7.7.2005 שלאחריהם התחוללו מהומות בשכונות המוסלמיות, בכל רחבי המדינה . הסטטיסטיקות למדו שבאיזור בו פועל הפורום לא נרשמו התפרצויות זעם אלימות והרגיעה המקומית הובילה את אנשי בטחון הפנים, המשטרה הקהילתית, ומשרדי הממשלה האחראים על מיעוטים להפוך את מודל הפורום לפרוטוטייפ, במגמה להקים פורומים דומים בכל האזורים בהם מתקיים  הפוטנציאל לחיכוך בין קבוצות מעוטים שונות בממלכה.

כשהוא נשאל מדוע הוא עושה זאת, הוא אומר "כדי שתתקיים הבנה טובה יותר, שתהיה הבנה קונספטואלית שתיצור רגש ממנו, ניתן יהיה להגיע לפתרון בעיות תוך אמפתיה לצד השני ובאופן קונסטרוקטיבי".

לא אחת מבקריו, אלה שסגורים במעגל היהודי הנמנע מכל קשר עם מוסלמים וערבים, כינו אותו אנטי ציוני. וכשנשאל אם הוא באמת אנטי ציוני, הוא עונה באופן שניכר כי האמירה אינה נוחה לו ומספר, "בתום מבצע עופרת יצוקה" בעת שישראל סבלה מדעת קהל אנטי ישראלית "הוזמנו לארוע מיוחד בו הובעה הכרת תודה בשגרירות ישראל לאלה שתרמו להסברה  הישראלית, בימים הקשים. רק רב אחד היה בין המוזמנים", הוא מציין "הרב הרשל גלוק" הוא אומר במבוכה.

ומוסיף: "להטיח אמירות ולהגדיר אותי  שאני כביכול אנטי ישראלי, עומד בניגוד גמור לעשרות השנים בהם פעלתי ועזרתי למדינת ישראל,  תוך סיכון אישי" ומבהיר , "מצד אחד, אני עוזר להם בהרבה אופנים ומצד שני אני לא עובד אצלם מצב שאינו מפחית מן הסיכונים, אך מותיר אותי במצב בו נשארת הסכנה -ואין הגנה, לי אין את ההגנה אותה מקבלים אלה שעובדים במערכת".

את המצב במזרח התיכון, הוא רואה כקשה.  "האמת, הפתרון יבוא רק עם המשיח", הוא נאנח, "המצב הוא כל כך מורכב" הוא טוען, "למרות שיש הרבה אנשים טובים והרבה אנשים שרוצים שלום ולבנות גשרים,  אלה המובילים את המדיניות, נוהגים באופן הגורם לשנאה גדולה מזו שהיתה אי פעם בעבר- ההנהגות היום לא מקרבות".

גלוק, החל להיות פעיל בתיווך בין גורמים שונים כבר משנות השמונים, אז היתה פנייה אליו מגורמים אותם אינו מוכן לציין, "כמי שיכול לגשר בין גורמים שונים בקהילה, והוא נקרא לפתוח ערוצי הידברות בין אנשים שבקשו להגיע לקיום דיאלוג בין מוסלמים ויהודים על מנת להשפיע על המצב במזרח התיכון."

גלוק שהיה במפגשים שונים הנוגעים לחטופים ישראליים מתאר, משא ומתן שיש בו הרבה משחק פסיכולוגי, "למשל, רק לפני שנים אחדות נתנו לי להבין שרון ארד בין החיים, ויש על מה לדבר. אם הייתי נכנס לפגישה ומדבר אודות חטופים אחרים, ועוד מבלי שהזכרתיאת שמו,  תגובתם היתה: בסדר, אבל לא רון ארד, כאילו שהם שמים אותו על השולחן, אבל לא דנים בו, מבטיחים שלא ישמט מהמו"מ". ובהזדמנות אחרת, "נאמר לי : התיק של רון ארד הוא בנהולו של אדם אחר, לא אתי אתה צריך לדבר עליו". נדמה שהאיראנים לא פספסו הזדמנות להזכיר שעדיין יש על מה לדבר בנוגע לנווט השבוי, לפני מספר שנים אף טרחו להבהיר שרון ארד לא ישוחרר עד שישראל לא תשחרר את ארבעת הדיפלומטים האירניים שלטענתם נחטפו על ידי ישראל. טענה שישראל מכחישה.

כשהוא נשאל על קשריו עם סאפוואי, עמו הוא מקיים קשרים כבר משנות התשעים הוא עונה:"יש לו מספיק בעיות מאז פרסום המברק בוויקיליקס, ואיני רוצה להוסיף לו עוד".

פרסום הדברים בוויקיליקס, מעורר כעס בגלוק "זה אקט של חוסר אחריות" הוא אומר," מדובר פה בעניינים רגישים ועצם פרסום הפגישות, אפילו ללא תוכנן עלול לסכן את החיים של אלו שנפגשים ושל בני משפחותיהם"

מאז פרסום הדברים,"נתנו בעיתונות פרשנויות לא מדויקות, המברק שפורסם אף הוא אינו מדייק בעובדות ועל כך נוספות הפרשנויות של אמצעי התקשורת שמעבירים סיפור לגמרי אחר," הוא אומר אך מסרב להעמיד דברים על דיוקם, " איני מוכן להתייחס לנושא הוויקיליקס כיוון שהפרסום מסכן את הנוגעים בדבר, איני שבע רצון מכך ואני לא מוכן ליטול חלק בכך" הוא מסכם. "הוכחה לכך היא איומים על חיי,הרשת מלאה בדברי שטנה בעקבות הדברים, ובאחד האתרים נכתב:גלוק הוא ציוני – סוכן מוסד וצריך להרוג אותו".

יחד עם זאת מבהיר גלוק, "הפרסום מסבך את העניינים. מסכן ולא עוזר. אבל לא אפסיק לנסות"

האייתולה הוא למעשה אחיו של רחמן ספוואי, עד לא מכבר, ראש משמרות המהפכה באיראן, (רמטכ"ל) וכיום היועץ הצבאי של המנהיג העליון עלי חמינאי באיראן. סלמאן ספוואי הגיע עם משפחתו לבריטניה, כסטודנט הוא עשה את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת SOAS ,( בית הספר למזרחנות ולמודי ערביים).והיה מוכר כאיש דת בקהילה. מתנגדים איראנים שגלו לבריטניה מפחד השלטון האירני, טענו בפני כי " האייתולה" הגיע לבריטניה לא למטרות לימודים אלא למטרות ריגול וארגון, "זו השיטה האירנית-הקמת תאים  רדומיים במדינות המערב",  לטענתם, "השיטה להשיג שליטה היא שילובם של אירנים בעלי השכלה במוסדות החברה בממלכה, ובשביום הדין, הם יקראו לפעול, מתוך אותם המוסדות".  הפליט האירני טען כי, "חלקם יפעלו מטעמי אידיאולגיה, וחלקם בשל איומים על חיי בני משפחתם שנשארו באיראן". הגולים האירנים עמם נפגשתי הביעו שאט נפש מהאייתולה. בשנת 2008 עם חזרתו לאיראן הקים את המכון ללימודים אסטרטגים של המזרח התיכון באיראן, והוא היועץ לענייני חוץ לעלי חמינאי. הוא השאיר לעצמו בית בלונדון, ומאז חזרתו לאיראן גם הגיע ללונדון לא אחת.

במברק, אשר לפרטיו, גלוק מסרב להתייחס, כדי לא להעצים את נזק הפרסום לנוגעים לעניין,

 מתואר כי השיחה הזו בין גלוק לספאווי נשאה אופי שונה משיחות קודמות. סאפוואי,עצמו אחר לפגישה ובלונדון לאיחור קטן יש משמעות סימבולית. היא היתה חלק מהמסר, נאמר במברק. סאפוואי הגיב בכעס לנושא גלעד שליט ואמר שלא יתכן להגיע להסכם בעודו מונה את מספר הקורבנות הפלסטינים בעזה, במבצע עופרת יצוקה. עוד נטען כי זו הייתה השיחה הזועמת ביותר בין השניים, אף כי לא מן הנמנע שהיא קבלה אופי כזה למטרות מיקוח במשא ומתן.

בנוגע לנווט השבוי רון ארד, נכתב במברק: כי סאפוואי אמר שהוא אינו בתחום אחריותו. ובמברק מצויין כי גלוק אמר שבקונטקסט של הדברים המשמעות היא, שארד בניגוד לשליט לא מוחזק על ידי ארגון שלספאווי או שולחיו יש קשר אליו .

כשנשאל אם בימים אלה נערכים מגעים לשחרורו של גלעד שליט ענה כי, "כל הזמן מתקיימים נסיונות הנוגעים לשחרורו של גלעד שליט, ברוך השם, במשך הזמן נפתחו כמו חלונות והזדמנויות למצוא אפשרות לפתור את העניין. אלא שהעניין מאוד מאוד מסובך, כבר מן ההתחלה, שכן הידברות עם ארגון טרור של החמאס מעמיד את ישראל בין הפטיש לסדן. עובדה היא כי ישראל משחררת אסירים של אש"ף אך קשה לירושלים לתת עזרה והכרה לארגון טרור המשגר טילים על ערי ישראל". יחד עם זאת הוא ציין כי מתקיימים מגעים ממש בימים אלה. "ועליהם כמובן איני יכול להרחיב"

על ההכרזה החד צדדית של מדינת פלסטין באו"ם הוא אומר"זה לא יגרום למצב יותר רגוע במזרח התיכון וזה אינו מהלך חיובי לעתיד. זאת משום שכאשר אנשים מבצעים מהלכים באופן חד צדדי, מטבע הדברים, זה גורם להתרחקות ויהיה  קשה יותר לגשר בין הצדדים בעתיד"

הוא מוסיף כי גם יציאתה החד צדדית של ישראל מעזה לא היתה מהלך חיובי כפי שהדבר בא לביטוי גם מצד הערבים.  "הערבים לא אמרו תודה, הם שאלו למה עשיתם את זה באופן חד צדדי. ואדרבא, מכך מבינים שהערבים עצמם מבינים שפעולות חד צדדיות אינן פתרון. והעובדה היא שמאז שישראל יצאה מעזה המצב חמור יותר"

כשאני מזכירה כי גם ההכרזה בכ"ט בנובמבר היתה הכרזה חד צדדית על הקמת מדינת ישראל הוא עונה: "ומה היתה התגובה לכך? שיש מלחמות מאז ועד היום."

"הערבים עצמם, ולשיטתם מבינים שפעולות חד צדדיות אינם תורמות לאזור ובכל זאתהם עושים זאת."

לסיכום גלוק רוצה להיות אופטימי, "אצל היהודים חיים עם פרשת השבוע, והשבוע הפרשות הן 'ניצבים וילך' בהן נותן ה' הבטחה שעם ישראל חי וקיים לנצח."