החבר שלי בעיסואייה . הוא צעיר. הוא לא דתי אבל מאמין שהכל מכתוב. הוא מקברי, ביחס למה שקורה בשכונה שלו. הוא עובד בירושלים היהודית , כמלצר והוא סופג גזענות מהעובדים , עוד לפני שמציבור הלקוחות, הוא הערבי היחידי במסעדה. בשבועות האחרונים עיסוואיה הפכה למוקד של אלימות, עימותים קשים עם כוחות הבטחון וזעם גדול ברחובות. הדים של פיצוצים, ירי כדורי גז מדמיע ואוויר לנשימה שמהול בריח גז מדמיע, ירי של זיקוקי דינור, סירנות שנשמעות גם מאיזור הדסה, בית החולים ממש קרוב, על הר הצופים. הכניסות לשכונה נחסמו בבטונדות, או לוחות בטון של חומה אינסטנסט , המתנגדים מן השכונה פרצו אותם, וצהל העמיד אותם שוב, ילדים משחקים בצמיגים, הצמיגים שאחר כך בוערים. החבר שלי, הוא צעיר . הוא למד במכללה ברמללה. הוא חכם. הוא הפסיק את הלימודים בגלל מחסום קלנדיה הוא אומר בצחוק, הומור של פלסטינים. בקשתי ממנו להעלות תמונה כל יום מעיסאויה, ולכתוב כמה מילים ...ככה שמי שלא מגיע לשם , ומי שחושב שכל הפלסטינים הם מחבלים לא אנושיים, יכיר את המציאות השגרתית הקטנה. בתמונות שעלו כאן: ילדים הולכים על ההריסות של מאורעות הלילה לבית ספר בבוקר.. בלון שמלווה כל צעד של התושבים מהשמיים, סוג של מה שלמדו אותנו על אלוהים, רואה ושומע הכל. עיתונאים שמגיעים לסקר את האירועים אך נחסמים על ידי צהל ובטונדות שצמחו כדי להפריד את השכונה מהעיר שחוברה לה יחדיו.

תגובות

תגובות