yaelarava.com Yael Arava
טקס הזיכרון לחללי הפיגוע הפך לזירת רצח הבריטים ציינו בשורת אירועים שנה לפיגועי הרכבת התחתית. באחד מהם, נדחף אדם למסילת הרכבת – ומת. קולות רכבי ההצלה הציפו שוב את הטרגדיה טקסי הזיכרון לנרצחי הפיגוע שאירע ברכבת התחתית בלונדון לפני שנה הפכו אתמול לזירת התרחשות טראגית, שעה שאדם נדחף מרציפי הרכבת בתחנת ויקטוריה לעבר המסילה – ומת. הרמקולים שבישרו על ההתרחשות וקראו לנוסעים ...
טקס הזיכרון לחללי הפיגוע הפך לזירת רצח
הבריטים ציינו בשורת אירועים שנה לפיגועי הרכבת התחתית. באחד מהם, נדחף אדם למסילת הרכבת – ומת. קולות רכבי ההצלה הציפו שוב את הטרגדיה
טקסי הזיכרון לנרצחי הפיגוע שאירע ברכבת התחתית בלונדון לפני שנה הפכו אתמול לזירת התרחשות טראגית, שעה שאדם נדחף מרציפי הרכבת בתחנת ויקטוריה לעבר המסילה – ומת. הרמקולים שבישרו על ההתרחשות וקראו לנוסעים להשתמש בקווים חלופיים, לצד יללות הסירנה של רכבי צוותי ההצלה, הזכירו לנוכחים את הכאוס שהשתרר בעיר עם הישמע הדי הפיצוצים, לפני כשנה. האירוע הקשה לא מנע את קיום טקסי הזיכרון לנרצחים, שהתקשו להסתיר, תחת מעטה הממלכתיות, תחושות של כאב, זעם ולאומנות. ובתוך כל האינטימיות הבריטית הזאת, במפתיע, הבליחה גם זווית ישראלית ומרגשת.
תחנת קינג קרוס המתה אתמול בני אדם, שהגיעו לציין את יום השנה לאירוע. כוחות הביטחון, שלא לקחו שום סיכון מיותר, הציפו את האזור, ובצד, בנקודה מגודרת ומוגדרת היטב, הונחו במערום זרי פרחים. השנה, מחשש לשריפה, התבקשו המבקרים שלא להדליק נרות, אלא רק להניח זרים. באוהל העיתונאים, שהוצב ממול, התהלכו אנשי תקשורת שתרו אחר זווית מרגשת – סיפור אנושי. באוויר ניכרה תחושת עצב ומתח, ובכל פעם בה נשמעה סירנה הדריכות במקום הרקיעה שחקים.
בתחנת האוטובוס הסמוכה לקינג קרוס, עמדה בחורה צעירה, מכוסה מכף רגל עד ראש בלבוש מסורתי, כשרק פניה מציצות מהרעלה. "איך את חשה כאן, ביום השנה לאירוע המחריד", שאלתי אותה. "אני מאוד עצובה על מה שאירע כאן", היא משיבה. "הייתי על הרכבת, וניצלתי", היא ממשיכה ומספרת. "מאז אני לבושה כך. אני מודה לאל שלא קרה לי כלום, שהוא שמר עלי". למרות שהמפגעים היו מוסלמים, היא טורחת להדגיש כי "לא זו היא דרכו של האיסלאם, להרוג, לבצע פיגועים ולרצוח חפים מפשע".
דוכני העיתונים מקיפים את התחנה. בעליהם מפריחים לחלל האוויר את הכותרות הראשיות. יש דברים שלא משתנים בלונדון. ממש כמו לפני מאתיים שנה, מקדמים כאן את מכירת העיתונים בקריאת הכותרות. בין הקולות הנשמעים, מתגלגל אחד במבטא צרפתי. זהו הנרי.
בשנה שעברה הוא שמע את קולות הפיצוצים במיטה. התעורר, ומיהר לדוכן שלו. השנה הוא לא מפחד. הוא מתגורר באנגליה מזה חמש שנים, אבל "לא מבין על מה המהומה".
לדבריו, יום הזיכרון הזה הוא "פורנוגרפיה למוות". זוהי "פורנגורפיה רגשנית", הוא אומר. "בצרפת היו פיגועים, אבל אף פעם לא עשו חגיגות כאלה".
הפאבים סביב התחנה פתוחים. שני צעירים, שיושבים סביב שולחן וגומעים כוס בירה, זועמים. "צריך לעצור את ההגירה למדינה", הם מסננים. "אנחנו מרגישים מיעוט במדינה שלנו. שחורים, מוסלמים וזרים כובשים אותנו. כבר לא מדברים אנגלית באנגליה", הם קובלים.
בנוסף לאירועים הממלכתיים והציבוריים, אוטובוסים הובילו את בני משפחות ההרוגים והניצולים גם לאירועים סגורים ברחבי לונדון. בני משפחותיהם של כ-40 מההרוגים השתתפו אתמול בטקס רב-דתי במרכז לשלום, הפועל בתחומי כנסיית סנט אתלברג, הממוקמת במרכז הבירה סמוך לאזור הפיגועים.
באירוע המרגש השתתפו כ-120 בני משפחות וניצולים, בהם יהודים, מוסלמים ונוצרים, שקראו תפילה מיוחדת לעילוי נשמות ההרוגים, שנכתבה ביום הפגועים בשנה שעברה.
הטקס כלל קטע מוזיקלי – שירת הציפורים מאת פאבלו קאסלאס – אותו ניגן הצ'לן הישראלי שגיא הרטוב. שגיא, גאון מוסיקלי צעיר שמילא בעבר את תפקיד המזכיר לנספח התרבות בשגרירות בלונדון, סיפר על תקרית מביכה במהלך הטקס. "כשהנציג המוסלמי דיבר, הוא גרם לתזזית בקרב הנוכחים. הוא ציין שהרוגי הפיגוע, ובהם מבצעיו, הפכו לשאהידים", הוא משחזר. לדבריו, "אנשים זזו באי נוחות, והיה ברור שאינם רוצים לשמוע אמירות כאלה. יושבי האולם הביעו שאט נפש, וכולם חיכו שדבריו יסתיימו לפני שתפרוץ מהומה".
עם סיום הטקס ובעת הדלקת נר זיכרון, ניגן שגיא את התפילה היהודית "יזכור". כל הנוכחים הזילו דמעה. רעד והתרגשות אחזו בקהל. הבישוף, ריצ'ארד צ'ארטרס, שניכר כי התרגש מאוד, סיכם: "כל המילים שנאמרו לא הועילו. מה שעזר היה נגינת הצ'לו. כל המילים לא יצרו את ההתרגשות שיצר קטע נגינה אחד קטן".
ראש הממשלה הבריטי, טוני בלייר, הדגיש שיום הזיכרון מעניק הזדמנות לכל האומה להתייחד, ולהושיט נחמה ותמיכה לאלה שאיבדו את יקיריהם או נפצעו ביום הנורא. "זהו זמן בו כולם מתאחדים", ציין. "כל הגזעים וכל הדתות עומדים מאוחדים בסולידריות עם כל אלה שסבלו כל כך, ובהגנה על הערכים שאנו שותפים להם". עוד אמר בלייר, כי "זוהי גם הזדמנות להודות לכל אלה שתרמו מעל ומעבר בימי הפיגועים בשירותם בכוחות הבטחון, התחבורה והבריאות, ולאזרחים שהאומץ והמקצוענות שלהם זכו להערצת העולם".
כתבות במעריב נרג… בעת היותה הכתבת בלונדון של מעריב נרג'.