יום ראשון , 17 דצמבר 2017

משמר הגטו

משמר הגטו תושבי השכונה היהודית גולדרס גרין שבפאתי לונדון נתקלים בעלייה בתקריות אנטישמיות. את ביטחונם הם שמים בארגון השמירה היהודי הפועל בשכונה הקו השחור של הרכבת התחתית בלונדון חוצה את העיר מדרום לצפון-מערב מתחת לאדמה. בקרונות מתחלפים האנשים ואפשר לראות לפי הבגדים והגינונים לאיזה מעמד ולאיזו קהילה ניתן לשייך אותם. בנסיעה צפונה, אחרי תחנת המפסטד, הרכבת תתחיל להיות יותר איטית, ...

משמר הגטו

תושבי השכונה היהודית גולדרס גרין שבפאתי לונדון נתקלים בעלייה בתקריות אנטישמיות. את ביטחונם הם שמים בארגון השמירה היהודי הפועל בשכונה

הקו השחור של הרכבת התחתית בלונדון חוצה את העיר מדרום לצפון-מערב מתחת לאדמה. בקרונות מתחלפים האנשים ואפשר לראות לפי הבגדים והגינונים לאיזה מעמד ולאיזו קהילה ניתן לשייך אותם. בנסיעה צפונה, אחרי תחנת המפסטד, הרכבת תתחיל להיות יותר איטית, המרחקים בין התחנות יותר ארוכים והקרונות פחות עמוסים.

עם ההתקרבות למחוז בארנט, נראה כי מתגלה מיקרוקוסמוס של המצב בישראל. רוב הנוסעים שעל הקרון עכשיו הם יהודים מקומיים וישראלים בדרך למחוז בארנט, שם נמצא הריכוז הגבוה ביותר של יהודים בבריטניה, אבל לצדם ניתן למצוא גם נוסעים מוסלמים רבים.

כאשר הרכבת עולה מעל פני האדמה ומגיעה לתחנת גולדרז גרין, נכנסים ללב היהודי של הממלכה. קולות בעברית וביידיש מתערבבים עם אנגלית וערבית. יהודים אורתודוכסים צועדים לצדם של מוסלמים בלבוש מסורתי.

גולדרז גרין הפכה במחצית השנייה של המאה הקודמת למוקד משיכה עבור היהודים. חרדים-אורתודוכסים, מסורתיים וחילוניים השתקעו בשכונה היוקרתית. בשנים האחרונות החלה השכונה למשוך גם ישראלים רבים וכך הפך רחובה הראשי של השכונה למקביל של רחוב ישראלי מצוי – חיי לילה שוקקים עם יותר מ-25 מסעדות ובתי קפה ישראליים. ברחוב גם אפשר למצוא חנויות ספרים כמו "סטימצקי", חנויות מוזיקה ישראלית וחנויות לתשמישי קדושה. ישראלים צעירים עוברים ברחוב מול חרדים בלבוש מסורתי.

לצפייה בסרטון הווידאו לחצו על play

"קודם שהארגון יבדוק, אחר כך המשטרה"

גם האבטחה של השכונה מונחת בידיהם של היהודים. בגולדרז גרין לא מצלצלים למשטרה כשרואים חשוד. כאן מצלצלים ל"ארגון השמירה היהודי" (CST). "קודם כל שהם יבדקו. אחר כך אם יהיה צורך נערב את המשטרה", אומר יהודי מקומי.

"ארגון השמירה היהודי" פועל במתכונתו הנוכחית מאז 1994, והוא למעשה יורשו של ארגון ההגנה היהודי שפעל כבר בשנות השלושים של המאה ה-20, כדי להגן על היהודים מפני התקפות של פשיסטים. תושבת מקומית מספרת כי הארגון, שלו 54 סניפים ו-3,000 מתנדבים, כבר הפך

לחלק מנוף השכונה, וכי בחגים היא רואה את המתנדבים בבית הכנסת, מסתובבים עם התג ברחובות ובודקים שהכל בסדר.

"כל ישראל ערבים זה לזה, זהו אתוס יהודי, ומפה גם המוטו של הארגון: 'הקהילה היהודית צריכה להגן על עצמה'", אומר חבר "ארגון השמירה", מייק רוזן. לדברי מנהל התקשורת של הארגון, מרק גארדנר, ליהודי שחבר בקהילה יהיה יותר קל לזהות סכנות מאשר מי שאינו חלק מהקהילה. "אפילו אמא שלי תדע להבחין בבית הכנסת, אם מסתובב שם מישהו חשוד שלא מתאים למקום", הוא אומר.

 

חוקרים לעומק כל תקרית

למרות שברחוב הראשי של גולדרס גרין נראה בבירור הצביון היהודי והישראלי, המוסדות המרכזיים – בתי הכנסת, גני הילדים ובתי הספר – מוסתרים ככל האפשר ומוגנים היטב על ידי "ארגון השמירה" ועל ידי חברות שמירה ישראליות שמעסיקות חיילים משוחררים.

גם בשכונה מרגישים את העלייה במספר התקיפות על רקע אנטישמי בשנים האחרונות. לדברי אנשי הארגון, בחמש השנים האחרונות, בייחוד מאז פריצת האינתיפאדה, חלה עליה חדה במקרי האנטישמיות, שהגיעו ל-500-400 בשנה. לאירועים בשטחי ישראל והרשות הפלשתינית יש השפעה גם על המתרחש בבריטניה, כאשר למשל לאחר חיסול של אחד מראשי החמאס לפני שנתיים, פרץ גל של תקריות אנטישמיות.

הארגון מעביר כל דוח על מקרי התקיפה לקרימינולוגים באוניברסיטת סאסקס, שם משווים עם דוחות שהתקבלו במשטרה במטרה לקבוע אם אכן מדובר בתקרית אנטישמית. "אנחנו מאוד מקפידים למצוא עדויות המוכיחות בוודאות גבוה שאירוע היה אנטישמי לפני שמגדירים אותו ככזה, ומעבירים את התלונה למשטרה", מסביר מייק רוזן.

גארדנר דוחה את הטיעון כי הפחד מאנטישמיות הוא בעצמו סוג של קסנופוביה (שנאת זרים). "זה כמו להגיד שבחורה שהלכה בלבוש לא צנוע ברחוב נאנסה, אשמה באונס. יש לנו סיבות להגן על עצמנו", הוא אומר בתקיפות.

לצד מאמצי האבטחה, ישנם גם קולות הידברות. מזה 8 שנים מקיימים הרבי הרשל גלוק והאימאם איסמעיל אמאן פורום מוסלמי-יהודי בסטמפורד היל. הפורום מהווה מודל לשיתוף פעולה שמקנה בטחון ובעקבותיו נפתחו פורומים נוספים בבריטניה.

המשטרה הפכה את הארגון למודל

"ארגון השמירה", שגם מטפל בפשעים פליליים "רגילים", מקפיד לשמור על קשר מתמיד עם הקהילה במטרה לשמר את האמון. חברי הארגון מעבירים שיעורים בבתי הספר, מקיימים מפגשים עם רבנים ומנהלי מוסדות ומכשירים אותם להתמודדות עם מצבים שדורשים הגנה. בכל בית כנסת יש לוח מודעות ובכל בית עסק יש סטיקר עם  מספר הטלפון.

לדברי גארדנר, גם במשטרה מכירים בחשיבות "ארגון השמירה", במיוחד לאחר שמכונית תופת התפוצצה ליד השגרירות הישראלית בלונדון ביולי 1994 ועם העלייה בטרור העולמי ומקרי האנטישמיות. "הארגון שלנו הפך למודל, אותו מנסה המשטרה להנחיל לקבוצות מיעוטים אחרות. נפגשנו עם מנהיגים מקבוצות מיעוטים – מוסלמים, סיקים, שחורים והומואים, על מנת לעזור להם לבנות תוכנית שתתאים לקהילה שלהם", הוא מספר.

המודל של דיאלוג בין הקהילות החל עם הקמת הפורום המוסלמי-יהודי בסטנפורד היל לפני 8 שנים. רבי הרשל גלוק ואימאם איסמעיל אמאן משתפים פעולה בשמירה על הרמוניה. הפורום מהווה מודל לשיתוף פעולה שמקנה בטחון, ובעקבותיו נפתחו פורומים נוספים בבריטניה.

 

‫כתבות במעריב נרג… בעת היותה הכתבת בלונדון של מעריב נרג'.‬‬

תגובות

תגובות

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*


7 × = שלושים חמש

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Facebook Auto Publish Powered By : XYZScripts.com