יום שני , 20 נובמבר 2017
Home >> ארכיון כתבות מעריב >> כתבות כללי >> החללים החיים של יום הכיפורים

החללים החיים של יום הכיפורים

ביום כיפור ההוא הייתי ילדה, בשבילי זו היתה דפיקה בדלת חיילים שבאו לקחת את סבא שלי שגידל אותי כאב , תוך דקות הוא עלה על מדים ויצא, סבתי יצאה אחריו לפרידה במחווה רומנטית,מבט כזה. אחר כך התלחשו על מלחמה. ובשוחות השכנים שהיו רגילים להנהן זה לזה בקרירות פתאום ישבו בדינמיקה קבוצתית צפופה וטחובה, הוא חזר בשלום, אבל מאז יום כיפור ...

ביום כיפור ההוא הייתי ילדה, בשבילי זו היתה דפיקה בדלת חיילים שבאו לקחת את סבא שלי שגידל אותי כאב , תוך דקות הוא עלה על מדים ויצא, סבתי יצאה אחריו לפרידה במחווה רומנטית,מבט כזה. אחר כך התלחשו על מלחמה. ובשוחות השכנים שהיו רגילים להנהן זה לזה בקרירות פתאום ישבו בדינמיקה קבוצתית צפופה וטחובה, הוא חזר בשלום, אבל מאז יום כיפור בשבילי,  הוא של האנשים שהופקרו בקרב, שהופקרו בקרב על חייהם כשחזרו, וקרבותיהם של אלה ששכלו את יקירהם. הלב נחמץ . ממליצה לראות את הסרטים האישיים שנעשו כאן על המלחמה הזו. עמוס בטחינה- של אלון וינשטוק- על הפקרות של הלום קרב, רוני מייזלר- גחליליות על מסע אישי פואטי של חיפוש. והלב נחמץ על כמה גדול הלבד כמה חללים קרועים בין הרבדים של החיים פה בלי שיודעים.

תגובות

תגובות

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*


שמונה × = 56

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Facebook Auto Publish Powered By : XYZScripts.com